מגוון ביולוגי וחקלאות – דו"ח מצב הטבע 2016 | שער לחקלאות אקולוגית

דו"ח מצב הטבע 2016 בחן בין היתר את השפעות השטחים החקלאיים המעובדים על הטבע. מעבודה זו עולה כי ההשפעות של שטחים חקלאיים על המגוון הביולוגי תלויות בקבוצה הטקסונומית הנבדקת. 

השפעות החקלאות על עופות

ככלל נמצא שלקרבה לחקלאות יש השפעה משמעותית על חברת העופות, המתבטאת בעליה חדה בשפע הפרטים של המינים מלווי-האדם ככל שמתקרבים לגבולות שטח חקלאי. גם עושר המינים  באופן עקבי גבוה יותר בחלקות הסמוכות לחקלאות בהשוואה לחלקות רחוקות. ההבדל הגדול ביותר בעושר המינים ובשפע הפרטים נצפה בספר המדבר. חברת העופות בישראל עוברת שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, בין היתר בהשפעת החקלאות, ומתפתחת חברת עופות הנשלטת על ידי מינים מלווי-אדם.

עורבני שחור כיפה. צילום: לירון גורן

עורבני שחור כיפה. צילום: לירון גורן

השפעות החקלאות על יונקים

ההשפעה של החקלאות על היונקים הגדולים ניכרת פחות. זאת מכיוון שחלק מהיונקים הגדולים נמנעים מלהתקרב לחלקות חקלאיות ומינים אחרים נעשים נפוצים יותר סמוך לשטח החקלאי.

השפעות החקלאות על עצים ושיחים

עצים ושיחים לא מושפעים משטחים חקלאיים מבחינת עושר המינים או אחוז הכיסוי, אם כי יש עליה בצפיפות הצומח המעוצה בסמיכות לשטחים חקלאיים, ככל הנראה בהשפעת עודפי נגר.

ההשפעות של שטחים חקלאיים על המערכות האקולוגיות הבאות: 

השפעות החקלאות על בתות

נטיעת מטעים או כרמים באזורי בתה היא הפרה של אופי השטח הטבעי, שבו הצומח המעוצה מפוזר אקראית או כתמית. בין חקלאות המטעים לשטחים הטבעיים מתקיימת מערכת של יחסי גומלין והשפעות הדדיות, המושפעות מאופי בתי הגידול הטבעיים, והממשק החקלאי. חלק מההשפעות תורמות לשמירת המגוון הביולוגי והחקלאות, בעוד חלק מהן מזיקות לאחד הצדדים או לשניהם. בבתות העשבוניות עושר מיני העופות גבוה קרוב לשטחי חקלאות, לעומת בתות בני השיח בהם אין הבדל מובהק. בבתות אילו הרכב חברת העופות שונה בין השטחים הסמוכים לחקלאות לשטחים המרוחקים מהחקלאות. עם זאת, מרבית מיני הציפורים שנצפו באזורי חקלאות אינם מאפיינים בתות אלא חורשים, יערות פארק ומטעים.

השפעות החקלאות על הלס

עושר המינים המעוצים ואחוז הכיסוי הכולל בשטח החקלאי נמוך מאשר בשטחי הבתה הטבעיים של הלס. גם עושר המינים העשבוניים נמוך יותר בשטחי החקלאות.

השפעות החקלאות על הדרום הצחיח

צפיפות הצמחים גבוהה יותר בקרבה לחקלאות, אך אין הבדל בעושר המינים ואחוז הכיסוי של הצומח בין חלקות הקרובות לחקלאות לחלקות מרוחקות. גם אצל העופות לא נמצא הבדל בעושר המינים בהשוואה בין חלקות קרובות ורחוקות; הרכב חברת העופות, לעומת זאת, היה שונה באופן מובהק. בקרב היונקים נמצא כי צבי הנגב והיעל הנובי לא נצפו קרוב לשטחי החקלאות, אלא רק בחלקות מרוחקות; זאת בניגוד לאזורים אחרים בארץ שם היעלים והצבאים נמצאים בשטחי חקלאות. רמת הפעילות של הדרבן המצוי פחותה בשטחים הסמוכים לחקלאות. ככלל, מינים מדבריים מובהקים נמנעים מהימצאות בקרבת השטחים החקלאיים, ואת מקומם תופסים מינים כוללניים, מתפרצים, מלווי-אדם ובעלי דגם תפוצה ים תיכוני.

שדות חצילים בקיבוץ אלמוג. צילום: אילת לב ארי שלי. מתוך אתר פיקיוויקי

שדות חצילים בקיבוץ אלמוג. צילום: אילת לב ארי שלי. מתוך אתר פיקיוויקי


מקורות ומידע נוסף

ישראלי, ל. אמדור, ל. 2017. ממשקים חקלאיים תומכי מגוון ביולוגי המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים-תיכוני והמלצות לשמירה וטיפוח. המשרד להגנת הסביבה, מכון דש"א: המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי אוניברסיטת תל אביב.

שורק, מ. פרבולוצקי, א. דו"ח מצב הטבע 2016. המארג ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי אוניברסיטת תל אביב.

להבין חקלאות אקולוגית