גישת ה-Wildlife Friendly Agriculture רואה בנוף של אזורים חקלאיים מערכת חקלאית-אקולוגית, כלומר פסיפס של כתמי צומח טבעי לצד כתמים של שימושי קרקע חקלאיים שונים. על פי גישה זו, יש לבסס מדיניות של שמירת טבע באזורים חקלאיים על מחקרים אקולוגיים העוסקים בהבנת יחסי הגומלין בין הכתמים הטבעיים לכתמים החקלאיים.

כדי להבין את יחסי הגומלין הללו נערך מחקר ברמת יששכר (אזור צחיח למחצה, המאופיין בתצורת צומח טבעית של בתה עשבונית עם מעט שיחים ועצי שיזף), שבו הושוו ארבעה שימושי קרקע חקלאיים המאפיינים מערכת חקלאית-אקולוגית בחבל הים-תיכוני של ישראל: שטחי מרעה בקר בבתה עשבונית, ערוצים המשמרים רצועה צרה של תכסית צומח וסלע מקומיים ומנקזים את החלקות החקלאיות, מטעי שקדים בממשק משמר קרקע (השארת רצועות עשב בין שורות העצים) ושדות חיטה בממשק משמר קרקע (חלקות אי-פליחה). 

המחקר בחן כמה היבטים:
1. ערכי מגוון המינים, הרכב החברה והערכיות לשימור מגוון המינים של הזוחלים והדו-חיים;
2. הנתונים הסביבתיים המשפיעים על עושר המינים בשימושי הקרקע החקלאיים השונים;
3. משקל המורכבות המבנית של שימוש הקרקע החקלאי בהקשר זה.

במחקר נמצא כי למורכבות המבנית של שימוש הקרקע החקלאי יש השפעה מכרעת על מגוון מיני הזוחלים והדו-חיים המאכלס את הקרקע. בחלקות מחקר שבהן הייתה רמה נמוכה יחסית של מורכבות מבנית נמצא עושר מינים נמוך, ובחלקות שבהן רמת המורכבות המבנית הייתה בינונית וגבוהה נמצאה עלייה חדה בעושר המינים המאפיין את שימוש הקרקע החקלאי. שימושי קרקע חקלאיים המשמרים תכסית של צומח וסלע מקומיים הם בעלי הערך הגבוה ביותר לשימור המגוון של מיני הזוחלים והדו-חיים. כל מיני הזוחלים והדו-חיים אשר נמצאו בשטחי החקלאות האינטנסיבית (מטעי שקדים ושדות חיטה) הם תת-קבוצה של המינים הקיימים בשטחי המרעה והערוצים, ולרוב הם המינים העמידים ביותר להפרעות והנפוצים ביותר. שטחי מרעה בקר - שימוש קרקע חקלאי בעל מורכבות מבנית גבוהה ושטח נרחב יחסית - הם בעלי הערכיות הגבוהה ביותר לשימור המגוון של מיני הזוחלים והדו-חיים במערכת החקלאית-אקולוגית ברמות יששכר (בשטחי המרעה נמצאו 24 מינים). ערוצים לא מעובדים המנקזים את החלקות החקלאיות - שימוש קרקע חקלאי בעל מורכבות מבנית גבוהה, אך קווי בצורתו - הם בעלי ערכיות בינונית לשימור המגוון של מיני הזוחלים והדו-חיים (בערוצים נמצאו 22 מינים). 

ערוצים לא מעובדים מהווים את שימוש הקרקע בעל הערכיות הגבוהה ביותר בתוך השטח החקלאי האינטנסיבי עצמו, למרות שכמה מינים הרגישים להפרעות ואשר מאפיינים את שטחי המרעה הנרחבים אינם נמצאים בערוצים אלו. לכן ערוצים אלו עשויים להיות "רכיב מפתח" עבור שימור מגוון המינים הכולל של הזוחלים והדו-חיים במערכת החקלאית-אקולוגית באזור זה. אולם, יש להדגיש שערוצים אלו סובלים, ככל הנראה, מרמות גבוהות של "השפעות שוליים", דבר המתבטא בהרכב מינים שונה מזה המאפיין את שטחי המרעה והיעלמות של מינים רגישים. נמצא שסכרוני עפר מלאכותיים, שנבנו על ידי החקלאים לשם מיתון נגר וסחף קרקע וממוקמים בערוצים, הם אתר רבייה פעיל של קרפדה ירוקה (Bufo viridis) ואילנית מצויה (Hyla savignyi). בחלק מסכרונים אלו נצפתה תמותה כללית של ראשנים עקב תקופה קצרה מדי של אחזקת מים.

שימושי קרקע חקלאיים אינטנסיביים, שתכסית הצומח והסלע המקומית הוסרה מהם במהלך הכשרתם ועיבודם, הם בעלי ערכיות נמוכה לשימור מגוון המינים של הזוחלים והדו-חיים. יחד עם זאת, קיים מדרג פנימי לערכיותם. למטעי שקדים בממשק משמר קרקע - שימוש קרקע חקלאי אינטנסיבי בעל מורכבות מבנית בינונית ("בית הגידול" החקלאי כולל עצים, רצועות עשב, רצועות קרקע חשופה, כתמים של נשר עלים וחומר צמחי יבש וכו') - יש ערכיות מסוימת לשימור המגוון של מיני הזוחלים והדו-חיים (במטעים נמצאו 10 מינים). נמצא ששני מינים רחבי תפוצה של חומט - חומט פסים (Mabuya vittata) וחומט גמד (Ablepharus rueppellii) - נפוצים מאוד ומתרבים במטעים, ושמשלימי גלגול של קרפדה ירוקה (Bufo viridis, מין הנתון בסכנת הכחדה), מעדיפים למצוא בקיץ מחסה בסדקים הלחים שבקרקעית מטעים הסמוכים לגופי מים חקלאיים. בניגוד למטעי השקדים, נמצא שלשדות חיטה ערכיות אפסית לשימור המגוון של מיני הזוחלים והדו-חיים (בסה"כ נרשמו בהם 19 תצפיות, המייצגות חמישה מינים שונים). עוד נמצא כי ברכיבים טבעיים בתוך השדות עצמם (עצים, שיחים, גלים של סלעי סיקול, רצועות או כתמים של צומח עשבוני מקומי וכו') קיים מגוון מינים רב במידה ניכרת מזה שמתקיים בשורות החיטה עצמן.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2011. פורת, י., רותם, ד. חקלאות אינטנסיבית ושמירה על מגוון המינים של זוחלים ודו-חיים: האם וכיצד אפשר לשלב בין השניים?

קרפדה ירוקה. צילום: עוז ריטנר

קרפדה ירוקה. צילום: עוז ריטנר

אילנית מצויה. צילום: לירון גורן

אילנית מצויה. צילום: לירון גורן

חומט פסים. צילום: עוז ריטנר

חומט פסים. צילום: עוז ריטנר

חומט גמד. צילום: עוז ריטנר

חומט גמד. צילום: עוז ריטנר

מחקר יישומי