המערכת האקולוגית הייחודית של יער-פארק מורכבת משכבות צומח - שכבת עצים (כגון אלון תבור, Quercus ithaburensis) בעלי מפזר מרווח ושכבה עשבונית. לעתים מלווה אותן גם שכבת שיחים. שילוב זה יוצר מערכת בעלת ערך יערני, חקלאי ואקולוגי רב. ואכן, שטחי יער-פארק אלון התבור מהווים מערכת רב-תפקודית, המנוצלת הן למרעה לבקר והן בתור שטחים לתיירות ולשימור. למערכת אקולוגית זו, שהיא דמויית סוואנה ובעלת שכבת עשבוניים בעיקר, יש פוטנציאל דלקות גבוה, והצטברות חד-עונתית של ביומסת העשבוניים עלולה לעודד את התלקחותן של שרפות פראיות (wildfire). שכיחות השרפות הפראיות במערכות האקולוגיות ים-תיכוניות בכלל, ובמערכת זו בפרט, גבוהה, ויש תחזיות לעלייה בתדירותן של שרפות פראיות עקב ההתחממות הגלובלית.

ממשקים מקובלים בעולם למניעת הצטברות ביומסה דליקה הם שרפה יזומה ורעייה, אולם השימוש בכלי ממשק אלו עלול לפגוע בקיימות ובהמשכיות של המערכת בשל הפגיעה בהתחדשות רכיב העצים: הן רעייה והן שרפה עלולות לפגוע בנבטים מתחדשים או בהנצות חוזרות (resprouting) ואף לכלותן. השרפה הפראית פוגעת מאוד במערכת זו, ומטבעה היא אינה צפויה, אולם היא מספקת הזדמנות למחקר מקיף על תפקודי המערכת לאחר השרפה. יתר על כן, בגישת המחקר הנוכחי אפשר להסיק מסקנות גם בנוגע להשפעתה של שרפה יזומה, דבר המאפשר להקיש לגבי ממשק המצמצם נזקי שרפה. השימוש ברעייה ככלי ממשקי למניעת שרפות במערכות הנוטות להישרף, דורש מינון מדויק של תזמון ולחץ, בשל ההשפעה המקבילה הן על המעוצים המתחדשים והן על העשבוניים. במחקרים שנערכו במערכת אקולוגית ים-תיכונית בקליפורניה נמצא שרעייה עלולה לפגוע בהתפתחות הנצרים המתחדשים מצוואר השורש ("סורים"), ולגרום לתמותה גדולה יותר של הנצרים המתחדשים, במיוחד כאשר עוצמת השרפה גבוהה. במחקר שנערך בארץ נמצא שרעיית בקר לפני שרפה בחלקות אלון תבור עשויה להפחית ממידת הנזק של השרפה. במחקר אחר, שבו נבחנה השפעת הרעייה על התחדשות אלון תבור מנבטים, נמצא כי הרעייה פוגעת בהתחדשות מנבטים.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2011. רייזמן-ברמן ,א., הנקין, ז., קפלן, ד. היגור זאב עם כבש? יחסי גומלין בין רעיית בקר, שרפה וקיימות של המערכת הרב תפקודית – יער-פארק אלון התבור.

מחקר יישומי