היעלמותם של שטחים טבעיים רציפים מציבה אתגרים לא פשוטים בפני מתכנני מדיניות וגופים האמונים על שמירת הטבע. באזורים שבהם קיים עיבוד חקלאי אינטנסיבי, שימור כתמים של בתי גדול טבעיים או חצי טבעיים הוא הדרך היעילה והזולה ביותר לשימור המגוון הביולוגי של בעלי חיים וצמחים במרחב החקלאי, בעיקר כאשר כתמים אלו ממילא אינם בני-עיבוד.  תרומתם של כתמים אלו לשימור המגוון הביולוגי נובעת הן מהיותם מאסף פוטנציאלי של בתי גידול טבעיים המאפשרים הישרדות של מינים רבים שאינם מתקיימים בסביבה חקלאית רציפה, והן מהיותם "אבני מדרך" (milestones) המקשרות בין אוכלוסיות טבעיות מרוחקות ובכך ממתנות השפעות של קיטוע בתי גידול טבעיים.

השטח החקלאי הוא חלק בלתי נפרד מהשטחים הפתוחים ומן המערכות האקולוגיות שהם מקיימים. השטחים הפתוחים נחשבים אזורים חיוניים לקיומו של מגוון המינים ולשלמותה של המערכת האקולוגית. בישראל, שטחים אלו כוללים את שמורות הטבע, את יערות הקק"ל ואזורים נוספים המוגנים מבחינה סטטוטורית ומהווים בסיס קיום למינים השונים, וכן שטחי חקלאות מענפים שונים.

ניתוח מאפייני התפוצה במרחב של קבוצות שונות של בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה, הראה את חשיבותם הרבה של שטחים שמחוץ לאזורים המוגנים לצורך פעילותם של מינים שונים המצויים בסיכון (יונקים, עופות, זוחלים, דגים ודו-חיים). מרביתם של שטחים אלו הם שטחים חקלאיים מסוגים שונים. משמעות הדבר היא שלאזורים החקלאיים חשיבות רבה לפעילותם של מינים רבים.

במסגרת תפיסה זו, באירופה מיושמות תכניות שונות המתגמלות חקלאים על פעולות המשפרות את הערכיות האקולוגית של אדמותיהם. אחת הגישות המובילות בתחום זה היא גישה המציעה לאזן בין ייצור מזון לשמירת הטבע - Wildlife Friendly Agriculture, על ידי תכנון נופים חקלאיים הטרוגניים ורב-תפקידיים. לפי גישה זו, הנוף של אזורים כפריים מעוצב כפסיפס של כתמים טבעיים (אזורי גלעין שמורים), לצד כתמים של בתי גידול חקלאיים (אזורי חיץ אנתרופוגניים).מערכת זו עשויה לספק שירותי מערכת חשובים כהאבקה ובקרה ביולוגית. ניהול השטחים החקלאיים מתמקד לעתים בכמה מינים ותהליכים מקומיים, אבל בראייה דינמית וארוכת טווח, לנופים חקלאיים חשיבות רבה לאורגניזמים ולמערכות שונות. מורכבות מבנית במערכת משולבת של חקלאות ושטחים טבעיים נותנת פיצוי לשטחים שבהם יש חקלאות אינטנסיבית. באזורים כאלה, אורגניזמים בעלי יכולת הגירה גבוהה עשויים להרחיב את תפוצתם דרך האזורים החקלאיים לאזורים שכנים, ובכך לקבל שטח פעילות אפקטיבי רחב יותר.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2011. דולב, ע., סקוטלסקי, א., פדרמן, ר., כרמל, י.  שטחים חקלאיים כתשתית לתפוצת אורגניזמים: מה הערך של ענפי החקלאות השונים לקישוריות המגוון הביולוגי במרחב.

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2010. גלעדי, א., זיו, י. שימור מיני צומח נדירים בתוך פסיפס חקלאי בשפלה הדרומית.

מחקר יישומי