מה ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים מרחבי העולם? | שער לחקלאות אקולוגית

במסגרת עבודת המחקר 'ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בחקלאות הצמחית המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים תיכוני והמלצות לשמירה ולטיפוח' רוכזו ונבדקו מחקרים שנערכו במדינות בעלות מאפיינים דומים ככל הניתן לישראל, בפרט אקלים ים תיכוני - מדינות הים התיכון, וחלקים מקליפורניה, צ'ילה, דרום אפריקה, ואוסטרליה. המחקר איתר ממשקים חקלאיים המתאימים לתנאים של ישראל ומתייחסים לגידולים חקלאיים-צמחיים המקובלים בישראל. בעתיד עבודת המשך תזהה את הממשקים הרלוונטיים לאזור המדברי בישראל. 

המחקר זיהה ממשקים חקלאיים שיש ראיות מדעיות לתרומתם הישירה לשימור מגוון ביולוגי על פי השיטה שפותחה בפרויקט "שמירת טבע מבוססת ראיות" (Conservation evidence) באוניברסיטת קיימברידג'.
במחקר נאספו מחקרי שדה כמותיים שנערכו באזורי אקלים ים-תיכוני ובדקו את השפעת פעולות שונות על מגוון ביולוגי. ראוי להדגיש שנבדקו רק היבטים של מגוון ביולוגי ולא נושאים סביבתיים אחרים (כגון שימור קרקע, מניעת זיהום, ייעול השימוש במשאבי טבע וסוגיות חקלאיות-סביבתיות אחרות). נערך ניתוח השוואתי של המחקרים, במטרה לבחון את חוזק הראיות המדעיות התומכות בכך שהפעולות אכן תורמות לשמירת ערכי טבע. ראוי לציין כי בנוגע לחלק מהממשקים התמונה מורכבת, כאשר פעולת הממשק תורמת לערך טבע מסוג אחד אבל פוגעת באחר; מטרת עבודה זו היא לזהות את הממשקים שיש להם בעיקר תוצאות התורמות לערכי טבע. המחקרים סוכמו ל"כרטיסי ממשק" המתארים את הממשקים השונים שנבדקו, השפעותיהם על קבוצות טקסונומיות שונות, וחוזק ההוכחה לתרומתם לשמירת מגוון ביולוגי.
חשוב לציין כי מרבית המחקרים הנוגעים למגוון ביולוגי בשטחים חקלאיים נערכים בצפון אירופה ומקומות נוספים השונים מהותית מישראל באקלים, כמו גם במאפייני המערכת החקלאית. לדוגמה בצפון אירופה עיקר השטחים החקלאיים הם שטחי מרעה וגידולי שדה, ואילו בישראל הגידולים הדומיננטיים הם מטעים וירקות.

עבודת המחקר 'ממשקים תומכי מגוון ביולוגי בחקלאות הצמחית המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים תיכוני והמלצות לשמירה ולטיפוח' סוקרת  119 מחקרים בהם נבחנה השפעת ממשקי חקלאות שונים על המגוון הביולוגי, מתוכם 20 מחקרים מישראל.

45% מהמחקרים בדקו מטעים לסוגיהם; 41% מהמחקרים בדקו גידולי שדה. 12% מהמחקרים בדקו במעורב מספר גידולים חקלאיים. שני  מחקרים בלבד עסקו באקולוגיה של גידולי ירקות, ענף חקלאי מרכזי בישראל, התופס 14% מהשטח החקלאי בארץ.

34% מהמחקרים עוסקים בציפורים - הקבוצה הטקסונומית שנחקרה באופן הנרחב ביותר בהקשר של מגוון ביולוגי  בשטחים חקלאיים. 24% מהמחקרים בדקו את הקשר של פרוקי-רגליים ושטחים חקלאיים  ו- 17% את צמחיית הבר בשטחים חקלאיים. ראוי לציין את מיעוט המחקרים המתייחסים לזוחלים ודו חיים.

למעלה: המדינות שבהן נערכו המחקרים  בבסיס המידע של עבודה זו. באמצע: ענפים חקלאיים שנבדקו במחקרים  בבסיס המידע של עבודה זו. למטה: קבוצות טקסונומיות שנבדקו במחקרים  העוסקים בחקלאות ומגוון ביולוגי

מקורות ומידע נוסף

ישראלי, ל. אמדור, ל. 2017. ממשקים חקלאיים תומכי מגוון ביולוגי המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים-תיכוני והמלצות לשמירה וטיפוח. המשרד להגנת הסביבה, מכון דש"א: המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי אוניברסיטת תל אביב.

British Ecological Society. 2016. Conservation Evidence. Conservation Evidence. [Online] 09 06, 2016. [Cited: 09 06, 2016.] http://www.conservationevidence.com/.

להבין חקלאות אקולוגית