כרמי יין ממוקמים, בדרך כלל, בסביבות רגישות מבחינה אקולוגית, בעיקר בביום הים-תיכוני, שהוגדר כאזור מועדף לשימור. לנוכח השפעתה הדרמטית של החקלאות על המגוון הביולוגי וכחלק מתפיסת השילוב (land sharing), התרבו בשנים האחרונות ברחבי העולם יוזמות המקדמות את שימורו של המגוון הביולוגי בכרם. יוזמות אלה נועדו לשפר את השתלבות הכרם בסביבתו הטבעית, על ידי שימור בתי גידול ומינים מקומיים בתוך השטח הנטוע, ותוך שימור של תהליכים אקולוגיים טבעיים, המספקים שירותי מערכת אקולוגית, כמו מחזור נוטריינטים, בקרת מזיקים, יצירת קרקע ושימורה וויסות מים; כל זאת תוך שימור איכות הענבים ואף שיפורה, ושימוש בפעילויות אלו למיתוג היין מול צרכנים ומשקיעים. דוגמאות לפעולות ממשק כאלה הן שימור, שיקום ויצירה של בתי גידול טבעיים בסביבת הכרם, ונטיעה ושילוב של צמחי כיסוי ושל צמחייה נוספת לצורך משיכת מגוון מינים של חיות בר ופרוקי רגליים מועילים. פעולות אלו נועדו לסייע למגדלים על ידי צמצום הצורך להשתמש בחומרי הדברה, הפחתה בעלויות ושימור הקרקע, יחד עם מיתוג ייחודי ושילוב תיירות חקלאית. 

מחקרים בכרמים בישראל הראו שהחקלאות המודרנית, הכוללת שימוש נרחב בתכשירי הדברה כימיים רחבי טווח, פוגעת באויבים הטבעיים של המזיקים ומצמצמת את יכולתם לתפקד. לעומת זאת, שינוי ממשק הפעילות החקלאית בכרם, ובמיוחד שינוי ממשק ההדברה, עשוי לאפשר לאויבים הטבעיים לפעול בצורה יעילה יותר ובכך להיות חלק חשוב מהפתרון לבעיות שיוצרים המזיקים השונים. הגדלת מגוון הצומח בכרם עשויה לספק לאויבים הטבעיים משאבים מגבילים (כגון צוף, אבקה או בית גידול מוצל ולח), ובכך לתמוך באוכלוסיותיהם. עם זאת, יש לבדוק אם גיוון הצומח בכרם מביא במקביל גם לגידול באוכלוסיות של מזיקים חקלאיים. 


מעובד מתוך

יום עיון נקודת ח"ן 2015. רוזנפלד, א., קיסר, ת., שפירא, ע., אשל, ג., הרכבי, ע., רוטשילד, א., אקרמן, מ. כרמים התומכים במגוון הביולוגי. 

מחקר יישומי