חרקים מזיקים אחראים לאובדן של כ-15% מהיבול החקלאי העולמי. שיעורי הנזק לגידולים חקלאיים נותרו יציבים לאורך עשרות השנים האחרונות, למרות גידול נרחב בשימוש בחומרי הדברה כימיים. התפתחות של מזיקים עמידים לחומרי הדברה, יחד עם עדויות לנזקים בריאותיים וסביבתיים הכרוכים בשימוש בחומרים אלה, מניעות מגמה כלל-עולמית להפחתת השימוש בהדברה כימית בחקלאות. לצורך זה פותחה גישת ההדברה המשולבת, המבוססת על ניטור מזיקים, על ממשק עיבוד חקלאי מתאים ועל שילוב בין הדברה כימית והדברה ביולוגית.

ההדברה הביולוגית מיישמת ידע אקולוגי לגבי יחסי טורף-נטרף ולגבי מבנה החברה לגיבוש ממשק מיטבי להפחתת אוכלוסיות מזיקים, תוך שימוש בכמה גישות משלימות. 

  • בגישת ההדברה הביולוגית הקלָאסית, אויבים טבעיים של המזיקים מיובאים מארצות זרות (לרוב מארצות המוצא של המין המזיק). אוכלוסייה קטנה יחסית של טפילים או טורפים מפוזרת בשטח באופן התחלתי, והציפייה היא שהאוכלוסייה תתבסס ותגדל תוך הדברת המזיק.
  • ההדברה המתגברת מבוססת על גידול המוני של אויבים טבעיים (מקומיים או מיובאים) במתקנים מסחריים, ופיזורם בשטחים החקלאיים בכמויות גדולות ובתדירות גבוהה. הציפייה היא שחרקים אלה יחזקו אוכלוסיות קיימות של טפילים וטורפים מקומיים, שאינן גדולות דיין להדברה יעילה של המזיק.
  • ההדברה המשמרת דוגלת במניפולציה של התנאים בבית הגידול החקלאי, כך שיהיו מיטביים לאוכלוסיות בר של אויבים טבעיים מקומיים. הצפי לפי גישה זו הוא שהאוכלוסיות המקומיות יתרבו בתגובה לתנאים המשופרים, ישמרו על מגוון ביולוגי גבוה ויאפשרו הדברת מזיקים יעילה
מושית השבע (Coccinella septempunctata). מקור:  Biopix

מושית השבע (Coccinella septempunctata). מקור:  Biopix


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2013. קיסר, ת., הררי, א., שרון, ר., זהבי, ת., גביש רגב, א.  גידול צמחי צוף בשולי כרמים לשימור מגוון אויבים טבעיים למטרות הדברה ביולוגית

להבין חקלאות אקולוגית