אזור השפלה הדרומית מאופיין בשטחים חקלאיים נרחבים, בעיקר גידולי חיטה. בשולי השטח החקלאי ובשטחים הכלואים בתוכו נמצאים כתמים לא מעובדים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בצורתם ובמידת בידודם, וכן בטופוגרפיה, במסלע, בקרקע ובמיני החי והצומח המאכלסים אותם. רוב הכתמים מאכלסים חברות ומיני צומח האופייניים לשטחים טבעיים רציפים באזור. ואולם, מקצתם מכילים בית גידול ייחודי המאופיין בקרקע כבדה ועמוקה, ושאינו קיים באופן רציף בצורתו הטבעית בשפלה הדרומית. בחינה ראשונית של כתמים אלו הראתה כי מדובר בשקעים טופוגרפיים קטנים, בחלקם מוצפים בחורף, המכילים קרקע חרסיתית מאוד, ומאכלסים מאסף מעניין של מינים נדירים, מינים בסכנת הכחדה ומינים האופייניים לקרקעות כבדות, ומגיעים באזור המחקר לקצה גבול תפוצתם. מאחר שהכתמים אשר במוקד מחקר זה (להלן "כתמי שקע") ממילא אינם ראויים לעיבוד (בעיקר בשל טופוגרפיה מקומית), עשוי להיות להם תפקיד חשוב בשימורם של שרידי בית הגידול הייחודי, בלי הצורך לוותר על שטחי חקלאות. המטרה המרכזית של המחקר הייתה לסקור, לאתר, לנתח באופן סטטיסטי-מרחבי ולתכנן את שימור כתמי השקע הייחודיים שאינם בני-עיבוד לטובת מיני צומח נדירים בנוף החקלאי של שפלת יהודה הדרומית.

מתצפיות בשטח ומשיחות עם חקלאים נראה כי לכתמי השקע הנמצאים בשדות אין ערך חקלאי, והקצאתם לשמירת בית הגידול והמינים הנדירים אינה עומדת בסתירה לחקלאות. עם זאת, שינויים בעיבוד החקלאי (למשל מעבר לגידולים אחרים) עלולים לשנות את התמונה, ולפיכך דורשים תשומת לב.  

פרק הזמן שבו נערך המחקר אינו מאפשר ללמוד על השפעתם של תהליכים ארוכי טווח. מצד אחד, מתוך לימוד תצלומי אוויר, היכרות עם השטח במהלך שנים ספורות ושיחות עם חקלאים נראה שתהליכים היוצרים, מכחידים או משנים כתמים הם איטיים מאוד. מצד שני, חסר מידע על הדינמיקה של הצומח באזור. חלק מהמינים נמצאים בקצה אזור תפוצתם ומספר הפרטים שלהם בכתמים הוא נמוך מאוד. נראה כי הסיכויים להכחדתם המקומית של מינים אלו בתוך הכתמים גבוהים יחסית, בשל אוכלוסייתם הקטנה. יישובם מחדש של כתמים שבהם התרחשו הכחדות מקומיות תלוי בגודלן של אוכלוסיות שכנות, במרחקן, בתווך המפריד ביניהן ובכושר ההפצה של המינים המדוברים. המידע הקיים כעת בנוגע לכל אחד מהגורמים הללו מוגבל מאוד. ייתכן שהאוכלוסיות המצומצמות מאוד של לפחות כמה מן המינים בכתמי השקע נמצאות בדעיכה, לכיוון של הכחדות מקומיות, וכי ללא החזרת הקישוריות לאוכלוסיות מקור הם יילכו וייעלמו מן הנוף. על פי תפוצת המינים נבנתה מפת עדיפות לכתמי שקע לשימור, המבוססת על:
א) הימצאותם של מינים "אדומים";
ב) הימצאותם של מינים נדירים בכלל;
ג) מספר מינים הכולל בכתם.

בתום שקלול הרכיבים נקבעו ארבע קטגוריות שימור (גבוהה, בינונית-גבוהה, בינונית ונמוכה). נוסף על מפת עדיפויות זו, מוצע להגדיר כמה כתמי הדגמה למטרות חינוך והסברה, ובהם יוצבו שלטים המסבירים על ייחודו של בית הגידול, על הימצאותם של מינים נדירים בו ועל החשיבות של שמירת המגוון הביולוגי בסביבה חקלאית. פעילות זאת תיעשה בשיתוף גורמים העוסקים בשמירת הטבע, ותוך שיתוף הציבור והקהל הרחב. לדוגמה, כתם 24_GA_S מוצע בתור כתם הדגמה בשל כמה מאפיינים: זהו כתם גדול מאוד, נגיש לציבור (בקרבת דרך לא סלולה אך עבירה לכל כלי רכב, המקשרת את קיבוץ בית ניר עם תל צפית, ונמצאת בשימוש ציבור המטיילים), הוא מכיל שני מינים "אדומים" (געדה קוצנית וסומקן ענקי) באוכלוסיות רבות פרטים, וכן מינים נדירים נוספים, ויש בו פריחה אביבית עשירה ואטרקטיבית.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2010. גלעדי, א., זיו, י. שימור מיני צומח נדירים בתוך פסיפס חקלאי בשפלה הדרומית.

מחקר יישומי