החקלאות בישראל מייצרת ומספקת מזון טרי, בריא, איכותי, מגוון ובעלות סבירה בכל ימות השנה לאוכלוסייה המקומית ולרשות הפלסטינית. 

החקלאות הישראלית מתאפיינת במחקר ובפיתוח מתקדמים ובהתייעלות מתמדת של המיכון ושל השימוש במים. מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה חדה במספר החקלאים, תוך מעבר לחקלאות מקצועית וגמישה יותר, המגיבה לשינויים בשווקים. בד בבד לכך, התפתח תחום עיסוק נוסף  של תיירות כפרית.

בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, ב-20 השנים האחרונות פחת משקלה של החקלאות בכלכלה (מ-%2.7 מהתל"ג בשנת 1991 ל-%1.7 בשנת 2011). במקביל, חלה עלייה בפריון ובתפוקה החקלאית. עלייה זו גבוהה בהשוואה לכל סקטור יצרני אחר במדינה באותה תקופה, ואף בהשוואה למדינות רבות בעולם. העלייה הייתה גבוהה במיוחד בשנים 2006-1999, שבהן התייעל מאוד השימוש בכוח אדם ונרשמה עלייה בייצור.

הייצור החקלאי במספרים

  • הייצור החקלאי בישראל עלה מ-19.4 מיליארד ₪ בשנת 2002 ל-28.4 מיליארד ₪ בשנת 2011.
  • בין השנים 2011-2002, שיעור הגידול בייצור החקלאי היה כ-46%, זאת על אף תנאי מזג אוויר קשים, מחסור מתמשך במים והעובדה ש-2/3 משטח מדינת ישראל הוא מדברי.
  • הייצור החקלאי בישראל גדל בשנים אלו בשיעור ממוצע של 4.4% בשנה, שיעור הגבוה משיעור הייצור במרבית מדינות ה-OECD  ומשיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל.
  • למעלה מ-20% מהיקף הייצור מיועד לשווקי הייצוא.
  • בשנת 2011, ערך ייצוא התוצרת החקלאית הטרייה עמד על 1,380 מיליון דולר, כ-2% מסך היצוא של מדינת ישראל.
  • למרות תהליך ההפרטה ושינוי המאפיינים הקואופרטיביים בחקלאות, ישראל מתייחדת בכך ש-94%  מהקרקע החקלאית נמצאת בידי המדינה ו-80% מהייצור החקלאי מקורו במושבים ובקיבוצים.

אתגרי החקלאות במדינת ישראל

  • מדינת ישראל היא מהצפופות ביותר מבין המדינות המפותחות, וקצב גידול אוכלוסייתה גבוה. כמות השטחים הבנויים גדלה על חשבון השטחים הפתוחים.
  • התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים גרמו בשנים האחרונות לתופעות מזג אוויר קיצוניות (ימי חום כבד באמצע החורף, גשמים חזקים בפרקי זמן קצרים וכו'). תופעות אלו משפיעות הן בטווח הקצר (נזקי טבע ואסונות טבע, המשפיעים על כמות התוצרת החקלאית ואיכותה) והן בטווח הארוך (השפעה על תשתיות חקלאיות ושינויים בסוגי הגידולים המתאימים לגידול בארץ).
  • בשנות 2010, סך ייבוא המזון של מדינת ישראל עלה על סך ייצוא המזון.
  • החקלאות הישראלית מושפעת במידה משמעותית מחוסר היציבות של מחירי התשומות בשווקים הבינלאומיים, בעיקר בגידול בעלי חיים.
  • כ-43% מכלל התוצרת של ירקות ופירות אובדים בדרכם לצרכן או אצל הצרכן עצמו. רוב הפחת נוצר בתחילת הדרך אצל החקלאי ובסופה, אצל הצרכן.

מקורות ומידע נוסף

מחקר יישומי