בקעת בית נטופה. מקור: ויקיפדיה

בקעת בית נטופה. מקור: ויקיפדיה

מחקר שפורסם בשנת 2009 ביקש לנתח את הקונפליקט הסביבתי שנוצר סביב פרויקט הניקוז בעמק בית נטופה ולבחון חלופות לפתרון. הפתרון מתאפיין ביצירת מקור רווח מהבקעה לבעליה, תוך שמירה על קיימות והתחשבות בשיקולי צדק וסביבה. 

כמה נקודות עיקריות עולות מן הניתוח:

חשיבות ההובלה המקומית של הפתרון

יש חשיבות רבה למעורבות פעילה של התושבים בגיבוש פתרון לקידום העמק. עיקרון זה הכרחי כדי לגייס מחדש את אמון התושבים ואת תמיכתם, וכן כדי ליצור מתאם מרבי בין צורכי בעלי האדמות לבין הפתרון שיגובש. תכנית שתיכפה על החקלאים נדונה מראש לכשלון ומהווה פגיעה בחופש העיסוק. כמו כן, גיבוש פתרון מוסכם הוא תהליך ארוך שדורש מחויבות לאורך זמן. לכן חשוב שהתהליך ילווה במשובים שוטפים מבעלי האדמות ולא יאבד מן הרלוונטיות שלו לאורך הדרך.

סוגיית הצדק

בניתוח הקונפליקט עולות סוגיות לא פשוטות הנוגעות לצדק תכנוני. בעמק עובר המוביל הארצי, ועם זאת, בעוד החקלאים היהודים המעבדים את אדמותיהם בצדו הדרומי מקבלים הקצאות קולחין, החקלאים הערבים המעבדים את אדמותיהם בעיקר בצדו המזרחי אינם מקבלים כיום הקצאות מים. יש לכלול את סוגיית הצדק במאזן השיקולים המנחים את מקבלי ההחלטות.

ניהול העמק כשמורה ביוספרית ולא כ"שמורה אינדיאנית"

הרצון לשמר את היתרונות האקולוגיים הגלומים בצורת העיבוד הנוכחית של העמק עלולה להביא לידי מצב לא רצוי של "שמורה אינדיאנית", כלומר שימור כפוי שמשרת את תועלתם של המבקרים במקום, יותר מאשר את תועלתם של האנשים בשטח בעלי האדמות. על המתכננים לשקוד על פתרון שייטיב עם בעלי האדמות וגם עם שאר בעלי העניין, ושהבחירה בו תיעשה מרצון טוב ובשיתוף פעולה. נכון יהיה לתכנן את פיתוח העמק כשמורה ביוספרית, כלומר אזור שבו קיימת פעילות של האדם לצד שטחים נרחבים הנשמרים כשמורת טבע. בשמורה ביוספרית נוכחות האדם מותאמת לפעילות הטבעית של בית הגידול, ויישובים ופעילות תעשייתית וחקלאית מתוכננים כך שישפיעו באופן מזערי על השטחים הטבעיים.

ניהול אינטגרטיבי

כדי לקדם את הטיפול בעמק בית נטופה, חשוב שתהיה מסגרת של ניהול אינטגרטיבי מנקודת מבט כוללת, אשר תוכל לטפל בקידום כמה פרויקטים בעת ובעונה אחת, ולהפנים את השיקולים של בעלי העניין השונים. 

יציאה ממצב של קיפאון

הקיפאון השורר כיום בטיפול בעמק מזיק, ואינו משרת איש מבעלי העניין משני צדי המתרס (התומכים בפרויקט הניקוז והמתנגדים לו). הקיפאון יוצר אשליה של יציבות, אך בפועל הוא יוצר תהליכים לא רצויים: נטישת האדמות על ידי הבעלים, החכרה של דונמים רבים למספר מועט של תושבים והתרחקות החקלאים מהאדמות הפוריות חרף רצונם לעבדן ולהתפרנס מהן. כמו כן, ככל שהזמן עובר והמצב האובייקטיבי של החלקות, ובעיקר של פיצולן, משתנה לרעה, גם יכולתם של גורמים ממשלתיים לסייע הולכת וקטנה. 

תמיכה ממשלתית

כדי לקדם את הטיפול בעמק יש חשיבות רבה לתמיכה ולגיבוי ממשלתי, הן הצהרתי והן תקציבי. משדחו ועדות התכנון את פרויקט הניקוז שהעלה משרד החקלאות, ההחלטה חוזרת לעיון מחודש של הממשלה, כדי שזו תאשר, תדחה או תשנה את הפרויקט. במובן זה הכדור גולגל, נכון להיום, בחזרה לפתחה של הממשלה, ותמיכתה נדרשת כדי לקדם את הטיפול בעמק ולהמשיך לסייע לבעלי האדמות בגיבוש פתרון אלטרנטיבי לקושי בעיבוד האדמות.

עדכון נתונים

מאחר שחלף זמן רב מאז הועלה פרויקט הניקוז על הפרק בתחילת שנות ה-90, נדרשת עבודת עדכון של הנתונים. כדאי, למשל, לבדוק שוב את תדירויות ההצפה (גם לנוכח שינויים אקלימיים באגן הים התיכון עקב ההתחממות הגלובלית), ועוצמתן הממוצעת והמרבית, ורצוי להמשיך את הבדיקה שהחלה בנוגע למשטר הניקוז של העמק ואת סקרי הצמחים הנדירים המסייעים להעמקת מיפוי החי והצומח בעמק.  

מטרת העל של גיבוש מתווה לטיפול בעמק היא לשמר את הנוף הייחודי ואת בית הגידול העשיר המאפיין את המקום, תוך מתן אפשרות לבעלי האדמות להפיק רווח מאדמותיהם ולממש את זכותם על רכושם. זו מטרה מורכבת, ומימושה מצריך עבודה רבה – מרביתה עוד לפנינו. חשוב ליצור מצב של עבודה משותפת ויצירתית של מרב בעלי העניין, כדי למצוא פתרון בר-קיימה. העובדה שעמק בית נטופה הוא העמק האחרון בישראל שטרם נוקז, משמשת כנימוק עיקרי של הניצבים משני צדי המתרס: מצד אחד לעוולה שנעשתה באי-ניקוזו, ומצד שני לערך הגבוה של שימורו בתצורתו הלא מנוקזת. הקמת מנהלת לעמק תוכל לסייע לגיבוש ולקידום פתרון שיביא לידי ביטוי מרבי את ערכו של העמק הן כמשאב טבע בעל פוטנציאל תיירותי וערך אקולוגי, והן כמשאב חקלאי, כך שהנהנים ממנו יהיו גם בעליו וגם המבקרים בו.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2009. רוזנטל, ג. פרויקט הניקוז בעמק בית נטופה: ניתוח הקונפליקט ובחינת חלופות לפתרון.

מחקר יישומי