במקומות רבים מתקיים פסיפס של שמורות טבע או ערכי טבע שעדיין אינם מוגנים אך ראויים להישמר, שטחים חקלאיים ויישובים כפריים. תכנית "אדם וביוספרה" (MAB) של אונסק"ו מקדמת את השילוב בין ערכי שמירת טבע לבין פיתוח בר-קיימה באמצעות "מרחבים הביוספריים". 

המרחב הביוספרי (שמורה ביוספרית)  מחולק לשלושה סוגי אזורים, הנבדלים זה מזה ברמת שמירת הטבע בהם – אזור שמור (ליבה), אזור חיים ופעילות אנושית (מעבר) ואזור ביניים (חיץ) הנמצא בתווך. על פי “תכנית הפעולה של מדריד” (2008), אחד הרכיבים המרכזיים בפעילותם של מרחבים ביוספריים הוא התנהלות לפי גישת שירותי המערכת האקולוגית (ecosystem services),  אשר שמה במרכז את השירותים והתועלות המסופקים לאדם ממערכות אקולוגיות. ההתנהלות במרחב הביוספרי מבוססת על פעילות ומעורבות של הקהילות המקומיות ועל הפעילות הסביבתית והמדעית  באותם שטחים. 

גורם חשוב בהערכת שירותי המערכת האקולוגית הוא ציבור המשתמשים בהם, כיוון שהוא זה הנהנה מהשירותים ומהתועלות שמערכת זו מספקת. לכן חשוב מאוד לשלב בתהליך ההערכה את תושבי המקום ואת בעלי העניין.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. לוטן, א., ראובני, ה., רותם, ד., גופר, נ., בר-אילן, ב., קוניאק, ג. בחירתם של שירותי המערכת האקולוגית החשובים במרחב הביוספרי רמת מנשה, בשיתוף ציבור התושבים.

מחקר יישומי