הכרה בערך הנופי ובחשיבותו למקום היו מהתועלות החשובות ביותר לתושבי רמת מנשה. נמצא כי בכל היישובים קיימת הכרה עמוקה בערך הנוף הכפרי-חקלאי הפתוח.  מעבר למראהו היפהפה (על פי הגדרת התושבים), הוא משמש רכיב חשוב בזהות התושבים ובתחושת החיבור שלהם למקום. התושבים מכנים את הנוף המיוחד באזור כולו ובכל אחד מהיישובים “הנוף שלנו”. להקשר ההיסטורי של המערכת האקולוגית המסוימת (למשל, יער שנטעו מייסדי המקום ונחל ששימש בעבר מקור למי שתייה, לרחצה ולהשקיה), יש משמעות גדולה בתחושת החיבור שהם חשים. בכל היישובים צוין מגוון הנוף כגורם משמעותי בתחושות הזהות והשייכות. עצם קיומו של פסיפס נופי המורכב מכתמים של שטחים חקלאיים, יערות נטועים ושטחי בתה, הוא שמעורר בתושבים תחושות אלה, ולכן הם הדגישו את הצורך לשמור עליו. גם הפרנסה הוזכרה כתועלת חשובה ברוב היישובים. בדרך כלל הכוונה הייתה לכך שמערכת מסוימת מספקת מקום עבודה ולא פרנסה גרידא. יתרה מזו, ענף גידול הבקר לבשר, הנשען על שטחי מרעה, סופג לעתים הפסדים כספיים ובכל זאת ממשיך לפעול, בין היתר כיוון שהוא משמש דרך לשמור על השטח מפגיעות סביבתיות ומאיומים ביטחוניים.

מקור: מכון דש"א

רמת מנשה. מקור: מכון דש"א

ההתייחסות לתיירות הייתה דו-ערכית: בחלק מהמפגשים ציינו התושבים את הפוטנציאל הטמון בתיירות אקולוגית באזור, אך לרוב תוארו המבקרים והמטיילים באזור בעיקר כאיום על איכות החיים של התושבים בכלל ועל השטחים הפתוחים בפרט. ייתכן שהסיבה לנקודת מבט זו היא שאף אחד מהיישובים שהשתתפו במחקר לא נשען כלכלית על תיירות.

אף שבמקרים אחדים נוצלו המפגשים להטלת האחריות על השטחים הפתוחים על המועצה האזורית, בכל זאת הביעו התושבים נכונות להשקיע בשמירה על שירותי המערכת האקולוגית. על השאלה מה הם היו מוכנים לעשות כדי לשמור על התועלות, התקבלו במפגשים השונים מגוון תשובות, בכללן לשלם מסים נוספים כדי לממן פיקוח על נסיעה של רכבי שטח או להצטרף ליחידת פיקוח כזו, לגייס תושבים לפעולות של שיקום ושמירת טבע, לשמור על כללי המרחב הביוספרי, להימנע מפיתוח בשטחים הפתוחים ולהמשיך לגדל בקר לבשר אף שענף זה אינו רווחי. כמה תושבים אף הציעו להשתלב בתהליך התכנון של השטחים השונים.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. לוטן, א., ראובני, ה., רותם, ד., גופר, נ., בר-אילן, ב., קוניאק, ג. בחירתם של שירותי המערכת האקולוגית החשובים במרחב הביוספרי רמת מנשה, בשיתוף ציבור התושבים.

מחקר יישומי