בד בבד עם הפעילות לשיקום נחלים ועם הצורך בשמירה על שטחים פתוחים בעולם ובישראל, חוקרים, מתכננים ואנשי מעשה עוסקים רבות בשנים האחרונות בשאלה כיצד יש לנהל אגן היקוות של נחל. עיסוק זה נובע מתוך הכרה גוברת בכך שיחידה גיאוגרפית זו היא המתאימה ביותר לדיון כזה, כיוון שלתהליכים טבעיים ואנתרופוגניים באגן הנחל יש השפעות משמעותיות על הנחל שאליו מתנקז האגן, ומפני שהשטחים הפתוחים הם חלק מהשטחים התורמים נגר עילי וסחף. הבנת תהליכים אלה חשובה לבניית מערכת לניהול בר-קיימה של המרחב האגני, שתסייע בשיקום הנחל ונופיו תוך קידום צורכיהם של בעלי העניין האחרים החיים והפועלים במרחב זה. 

כיום רווחת ההכרה שאגן הנחל ממלא הן תפקיד של מרחב נופי למטרות פנאי ונופש והן תפקיד כלכלי. על כן, ניהולו מחייב התמקדות בעיקר בשתי אוכלוסיות: החקלאים המעבדים שטחים באגן, שבכך משמרים בפועל את הנוף הפתוח, והנופשים שאזור האגן משמש עבורם “נוף אחר” – מפלט מהמרחבים העירוניים הצפופים – ובכך מעניק ערך נוסף לשטחים החקלאיים. 

 


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. עמית כהן, ע., אגוזי, ר., מרואני, צ., פרץ, א., גולדשלגר, נ. פיתוח מודל לניהול אגני משולב הדגמה על אגן נחל פולג. 

מחקר יישומי