כחלק מהעולם המפותח, גם המרחב הכפרי בישראל עובר תהליך של כפרבור. אולם, בנוסף לכך, בישראל חל תהליך ייחודי של הפרטת המערכות המושביות והקיבוציות. קהילות אלו התפתחו ופעלו בעבר לאורה של אידיאולוגיה סוציאליסטית. ההפרטה מעידה על שינוי מבני עמוק בתפקוד הכלכלי-חברתי, בתפיסה העצמית ובתפיסה לגבי המרחב, “תחושת המקום” והזהות היישובית. תהליך נוסף שחל בישראל הוא הרחבת מושבים וקיבוצים רבים. במסגרת זו הצטרפו לקהילות הוותיקות מאות משפחות צעירות. ההגירה לשכונות ההרחבה במרחב הכפרי מונעת על ידי השאיפה לאידאל הפרברי – בית פרטי צמוד קרקע ומוקף גינה, והמחיר הנמוך יחסית ביישובים הכפריים.

השינויים הללו משקפים תהליך מרתק של הגדרה מחדש של מערכות היחסים בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי – שינויים המאפיינים בעיקר את הקיבוצים, אך לא רק אותם. בעבר הסוציאליסטי, המרחב הציבורי היווה את  “הלב” או “הבית” של הקהילה, והוא כלל בדרך כלל את מרכז המשק, מדשאת חדר האוכל, השבילים ומוסדות הציבור (חדר האוכל, המזכירות, המחסן וכדומה). המרחב החקלאי שבשולי מתחם המגורים היה אף הוא חלק מ”הבית”, מתוקף ההשתתפות בעבודה החקלאית, שזכתה להערכה חברתית רבה. בית המגורים הפרטי, לעומת זאת, היה משני בחשיבותו וכונה “החדר”. כיום, עם השחיקה בפן האידיאולוגי ועם התקדמות תהליכי ההפרטה, התהפכו היוצרות: העוגן המובהק הוא בית המגורים הפרטי -  “הבית” כמובנו הבסיסי ביותר, ואילו חשיבות המרחב הציבורי פחתה. המרחב החקלאי, המעובד על ידי גורמים חיצוניים, מאבד מחשיבותו הערכית והופך לנכס כלכלי בלבד.

הבית הפרטי צמוד הקרקע ומוקף הגינה, הממוקם בלבו של מגרש בן חצי דונם, הוא אידיאל נחשק, שזמינותו בפריפריה ומחירו הנמוך יחסית למחירים המקובלים בשוק הניעו את תנועת ההגירה הפנימית אל שכונות ההרחבה במרחב הכפרי. בהתאם לאידיאל פרברי זה תוכננו שכונות ההרחבה במושבים ובקיבוצים. יחד עם זאת, מעבר להזדמנות הנדל”נית שהובילה את התהליך, ערכים נוספים מכוונים ומעצבים הן את תהליכי ההגירה והן את העיצוב המחודש של “תחושת המקום”.

הרקע וההיסטוריה החקלאית המובהקת של היישובים הכפריים והשינויים החברתיים-תרבותיים המתחוללים בהם בימים אלה, מקנים לנקודת המבט המחקרית בנקודת הזמן הנוכחית רלוונטיות וחשיבות.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015.  בן ישראל, א. לקראת חקלאות בת-קיימה: תפיסות ועמדות ביחס לחקלאות במרחב הכפרי המשתנה של צפון הנגב. 

מחקר יישומי