הקיבוצים והמושבים שבצפון הנגב משנים את פניהם בשנים האחרונות. מצד אחד, מאות משפחות מצטרפות אליהם, הן בשכונות הרחבה הפותחות שעריהן לאנשים מבחוץ והן במסגרת של בנים חוזרים. במקביל בקהילות הוותיקות ביישובים מתחולל שינוי פנימי, שעיקרו ייעול והפרטה של המשקים והענפים החקלאיים. תהליכים אלו מובילים להתרחקות הקהילה מהעבודה החקלאית עצמה ומשנים את פניו של מרחב כפרי זה. 

מחקר שניתח את העמדות והתפיסות בשני יישובים מצא שלחקלאות יש עדיין תפקיד חשוב בהבניית זהות המקום:

  • לנוף הכפרי החקלאי מיוחסים חשיבות רבה וערך רב.
  • האידיאל הקהילתי מבוסס על פעילויות משותפות, כמו חגיגה משותפת של חגים חקלאיים.
  • השפה הערכית המשותפת לחלק מתושבי ההרחבה ולקהילה הוותיקה נשענת על זיכרון אישי קיבוצי-חקלאי כבסיס לגישור ולבניית קהילה.
  • הטמעת ערכים חקלאיים בתחום החינוך (שנתפס כאיכותי מאוד ומשמש כוח משיכה מרכזי ליישוב ובסיס חשוב לכינון של “תחושת המקום”) נתפסת כבעלת חשיבות רבה ביותר.

לאור תפקידה החשוב של החקלאות בהבניית זהות המקום, שמירתם וחיזוקם של ערכים אלו עשויים להיות מתכון לשימור מערכות היחסים במקום. במחקר נמצא גם שבקהילות אלו לא מתקיים דיאלוג מפורש על מעמדה של החקלאות ועל משמעויותיה השונות.

הפעילות החקלאית המגוונת באזור שנבחן, הכוללת גידולי שדה, משק חי ומעט מטעים, נותרה אינטנסיבית, אולם היא מופעלת על ידי תאגידים חקלאיים פנימיים או חיצוניים, קבלנים ופועלים זרים. לפעילות החקלאית יש השלכות סביבתיות המעוררות מתחים ועימותים, הפורצים לעתים אל פני השטח. לאור שבריריותו של מרקם היחסים בין חלקי הקהילה השונים, הנובעת מהבדלים בגישות ובאינטרסים ומהשונות בחלק מהמאפיינים החברתיים והסוציו-אקונומיים הבסיסיים, החוקרים מדגישים שיש חשיבות לקיומו של דיאלוג בנושא החקלאות כחלק מדיון יסודי על העתיד הלא ברור של היישובים. הערך הרב שהמתיישבים החדשים מעניקים לרכיב הקהילתי, הניסיון לצקת לתוכו תוכן חברתי  והכרת הוותיקים בצורך לרענן את השורות ולהרחיב את מעגל המעורבים, יכולים כולם לסייע בכך.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015.  בן ישראל, א. לקראת חקלאות בת-קיימה: תפיסות ועמדות ביחס לחקלאות במרחב הכפרי המשתנה של צפון הנגב. 

מחקר יישומי