במקומות רבים בעולם פותחו בשנים האחרונות קודים, תקנות וסטנדרטים שונים של "עיסוק חקלאי טוב" (Good Agrucultural Practice – GAP) ברמת החקלאי והמשק החקלאי. "עיסוק חקלאי טוב" הם התנהלות ברמת המשק החקלאי שלוקחת בחשבון שיקולים של קיימות סביבתית, כלכלית וחברתית, ותוצאתיה הם מזון ומוצרים חקלאיים אחרים.

מטרת קודים ותקנות אלו היא בדרך כלל:

  • להבטיח את הבטיחות והאיכות של התוצרת החקלאית;
  • לנכס יתרונות שיווקיים;
  • ליצור הזדמנויות שיווק חדשו לחקלאים וליצואנים במדינות מתפתחות. 

גם בישראל בידול התוצרתה חקלאית שיוצרה תוך שימוש בהדברה משולבת ותמיכה בשיווקה יכולים לשמש מנוף ליישום מוצלח של "עיסוק חקלאי טוב". תקנות חוק הסטנדרטים (2011) המגובשות כיום (2014) צפויות ליצור שינוי בשרשרת הערך לחקלאות בישראל עם פוטנציאל ליישום ערכי "עיסוק חקלאי טוב" באמצעות שקיפות, ניהול יומני רישום חקלאיים ועוד.  יש לשקול לשלב היבטים הקשורים למעבר למודל זה ולשיווקו במסגרת ההדרכות הצפויות לחקלאים בארץ עם פרסום התקנות, ובייחוד בגידולים שיש בהם פוטנציאל לפתרון בממשק של הדברה משולבת, דוגמת תותים, חצילים, עגבניות ומלפפונים. נוסף על כך, כימות ההשפעות הסביבתיות של ההדברה הביולוגית בראיית מחזור החיים מגלה תועלת סביבתית בשלבים שונים של שרשרת הערך, דוגמת הבדלים סביבתיים בתשומות לייצור והפחתת אריזות חומרי ההדברה.

מקור: globalgap.com

מקור: globalgap.com


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2014. שבח, צ., בלאס, ו. מחומרי הדברה כמוצר להדברה משולבת מבוססת שירות: לקראת חקלאות בת-קיימא בערבה.

http://www.fao.org/prods/gap/

FAO COAG 2003 GAP paper

מחקר יישומי