הקשר בין עיבוד חקלאי למגוון ביולוגי | שער לחקלאות אקולוגית

לעיבודים חקלאיים ומגוון ביולוגי מערכת יחסים מורכבת. לעיבוד חקלאי יש פוטנציאל לפגיעה במגוון הביולוגי בשל התמרת הרכב חברות הצומח והחי, שימוש בממשקים המונעים כניסתם של מינים מהבר אל שטחים חקלאיים, במיוחד מינים המזיקים לחקלאות, ויצירת סביבות אקולוגיות השונות מהמערכות המקומיות-טבעיות. לשם דוגמא, במרחבים המאופיינים בבתות, גידול מטעים יכול להביא לדחיקת מיני עופות שוכני הקרקע האופייניים לבתה הפתוחה. 

עם זאת, ישנם ממשקים חקלאיים היכולים לצמצם את הפגיעה במגוון הביולוגי בשטח החקלאי, במיוחד את הפגיעה במינים שאין להם השפעות מזיקות על היבול החקלאי ואף תורמים שירותים לחקלאות, כגון האבקה או טיפול במזיקים. מטרתה של העבודה הנוכחית היא לזהות את הממשקים הללו. 

יש לציין כי המגוון הביולוגי יכול להתייחס גם לגידולים החקלאיים עצמם. אמנם בחקלאות מודרנית-אינטנסיבית מתרכזים בדרך כלל במספר מצומצם יחסית של סוגי גידולים, אולם בישראל המצב שונה מפני שיש בה מגוון רחב של גידולים חקלאיים שונים (קרוב ל-100 סוגי גידולים חקלאיים מסחריים). שמירה על מגוון זנים חקלאיים, כפי שנעשה למשל במכון וולקני וחוות המחקר שלו, מאפשרת לשמור על עמידות הזנים בפני מחלות צמחים, זיהוי זנים בעלי תרומות ייחודיות מבחינה תזונתית, טיפול ומניעת מחלות בבני אדם ועוד.

סוגים מסוימים של ממשקים וגידולים חקלאיים יכולים אף להעשיר את המגוון הביולוגי. חלק מהשטחים החקלאיים מהווים בתי גידול חיוניים להישרדותם של מינים מהבר, למשל השטחים והגידולים הידועים בספרות המקצועית כ"שטחים חקלאיים בעלי ערכי טבע גבוהים" (high nature value farming (EFNCP, 2016). במדינות הים התיכון, מגמות של נטישת החקלאות (במיוחד באזורים הרריים) הביאו בחלק מהמקרים להתפשטות חורשים והעלמות של בתי גידול פתוחים תוך פגיעה במגוון הביולוגי (מחקרים המתעדים תופעה זו נסקרים בנספח 4 לעבודה זו).
בראיה הוליסטית, לקיום חקלאות מקומית המספקת מזון לאוכלוסייה יש יתרונות סביבתיים רבים, למשל צמצום בפליטת מזהמים וגזי חממה כתוצאה מסחר בינלאומי במזון. בספרות המחקר העכשווית ישנה התייחסות לצורך למצוא איזון בין ייצור מזון ושמירה על מגוון ביולוגי. דוגמא לכך היא במאמר מ-2010 הטוען כי יש צורך לשקול מחדש את הרעיון שקיימות רק שתי אופציות קיצוניות של חקלאות אינטנסיבית או חקלאות אקולוגית. בחינה מדעית עמוקה ויצירתית יכולה להביא למימוש המטרה של פיתוח בר-קיימא, שמירה על ערכים אקולוגיים ואבטחת מזון (Brussaard et al., 2010).
שטחי חקלאות (מטעים וגידולי שדה) מהווים כ-17% משטחה של מדינת ישראל (שורק, ואחרים, 2016). מרבית השטחים הללו הינם שטחים פתוחים וככאלו יש להם חשיבות משמעותית בשמירת הטבע בישראל.
ישנן שתי אסטרטגיות כלליות להתייחסות אקולוגית לשטחים חקלאיים: land sharing ו-land sparing. אסטרטגית land sharing כוללת שמירה ושיפור רמת המגוון הביולוגי ושירותי המערכת של השטחים החקלאיים המעובדים, ללא הפסקת העיבודים החקלאיים. לעומת זאת, אסטרטגית land sparing כוללת חלוקה של המרחב לאזורים נפרדים לחקלאות ואזורים אחרים לשמירה על הטבע, כאשר שיקום אקולוגי כולל הפסקת העיבודים החקלאיים בשטח. אסטרטגית land sparing מתייחסת בדרך כלל לתאי שטח גדולים. שיקום אקולוגי של תאי שטח קטנים (שולי שדות, גדות נחלים ותעלות ניקוז, כתמים טבעיים קטנים במרחב החקלאי) נחשב בדרך כלל כחלק מהאסטרטגית land sharing.
שיקום אקולוגי יכול להתבצע בצורה פסיבית או אקטיבית. שיקום פסיבי כולל הפסקת העיבודים החקלאים והתחדשות ספונטנית של המערכת הטבעית, בצד המערכת החקלאית או במקומה. שיקום אקטיבי כולל שינוי של תוואי הקרקע, נטיעות וזריעות של צמחייה מקומית; גם שיקום אקטיבי ניתן לערוך בתאי שטח קטנים בצד המערכת החקלאית, או בתאי שטח גדולים המחליפים את החקלאות (Barral, et al., 2015).

מקור: sraeltourism, flickr

מקור: sraeltourism, flickr

במאמר סקירה בנושא השפעת שיקום אקולוגי בשטחים חקלאיים (Barra et al., 2015 ), נמצא ששיקום אקולוגי הביא לעליה של 68% במגוון הביולוגי הכולל של כל צורות האורגניזמים בשטח החקלאי, וכי במערכות חקלאיות משוקמות המגוון הביולוגי ושירותי המערכת דומים לאלו של מערכות אקולוגיות ששמשו להשוואה. לא נמצאה עדיפות מבחינת רמת המגוון הביולוגי לאסטרטגיה של land sharing או land sparing, כאשר שירותי המערכת באסטרטגיה של land sparing מעט יותר טובים. לא נמצא גם הבדל בין שיקום אקטיבי או פסיבי מבחינת רמת המגוון הביולוגי ושירותי המערכת. 
עם זאת, המידע במאמר איננו עונה על השאלה האם פעולות השיקום האקולוגי מאפשרות המשך של ייצור מזון בכמות מספקת לצרכים הגלובליים, במיוחד מכיוון שהתפוקה של מערכות חקלאיות משוקמות בדרך כלל נמוכה מאשר במערכות האינטנסיביות. כמו כן, המידע איננו מתייחס לעלויות השיקום ואיננו כולל ניתוח עלות תועלת. יש לקחת בחשבון שהמאמר בחן רק מחקרים שנערכו באקלים ממוזג (אירופאי) או טרופי, ולא באזורי אקלים ים תיכוני, כפי שקיים בחלקה הצפוני של ישראל.
מחקרים אחרים מצאו כי לממשקים שנתפסו כתורמים למגוון ביולוגי, ואף זכו בתמיכה כלכלית במסגרת תכניות חקלאיות-סביבתיות באיחוד האירופי, לא הייתה למעשה השפעה על המגוון הביולוגי. למשל, בבדיקה של מגוון המינים בשדות שנמצאו תחת ממשק אגרו-אקולוגי בהולנד במשך 20 שנה, לא נמצאו השפעות חיוביות על מגוון המינים של הצומח והציפורים. לעומת זאת, נראתה עלייה קלה בעושר המינים של רחפניים ודבורים (Kleijn et al., 2001). מאמר סקירה נוסף מצא שממשקים אגרו-אקולוגיים באירופה יכולים להיות יעילים בשימור חיות בר, אבל הם יקרים לביצוע וצריכים להיות ממוקדים ומתוכננים בקפידה (Batary, 2015). גם באוסטרליה נמצאו לתכניות חקלאיות-סביבתיות תוצאות מעורבות, ולא חד משמעיות (Kay, 2016).מאמרים אלו ממחישים את הצורך בבחינה מדעית של השפעת ממשקים אגרו-אקולוגיים שונים על הטבע, כמו גם על הכלכלה החקלאית, כתנאי מקדים טרם המלצה על ממשקים לקידום. 
היחסים בין ממשקים חקלאיים ומגוון ביולוגי הם תלויי מקום והקשר. לדוגמא, במחקר שנערך באנגליה נמצא כי זריעת צמחים פורחים בכתמים קטנים בשולי השדה תורמת לדבורי בומבוס (מאביקים) בעיקר במקומות שבהם הנוף מאופיין בשטחים חקלאיים נרחבים. לעומת זאת, במקומות שבהם הנוף מורכב מפסיפס של שטחים חקלאיים וטבעיים, לזריעה של צמחים פורחים הייתה השפעה קטנה יותר (Heard et al., 2007).
ליחסים בין חקלאות ומגוון ביולוגי יש היבטים כלכליים וחברתיים חשובים. בניתוח של 40 אינדיקטורים שונים של טבע, הגורם האנושי, החברתי, הפיזי והכלכלי ב-8 אזורי מחקר שונים, נמצא ששימור מגוון מינים בנוף החקלאי קשור לרמת הידע של החקלאים על הצומח והחי המקומיים, וכן למידת שיתוף הידע בין החקלאים. מעבר מוצלח לממשק אקולוגי יכול להתאפשר רק עם בניית מסגרות לימוד ומאגר ידע קולקטיבי לעידוד אימוץ ממשקים חקלאיים תומכי מגוון ביולוגי (Jackson et al., 2012). 
המחקר האגרו-אקולוגי באזורים ים תיכוניים, ובפרט בישראל, הינו בראשיתו. יש נושאים רבים שבהם אין מידע, ויש לקבל החלטות בתנאים של אי ודאות (Dicks, 2015).

מקורות ומידע נוסף

ישראלי, ל. אמדור, ל. 2017. ממשקים חקלאיים תומכי מגוון ביולוגי המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים-תיכוני והמלצות לשמירה וטיפוח. המשרד להגנת הסביבה, מכון דש"א: המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי אוניברסיטת תל אביב.

להבין חקלאות אקולוגית