מודל LARCH (Landscape Ecological Analysis and Rules for the Configuration of habitat)  מאפשר להעריך את מידת הקיימות של רשת בתי גידול עבור מינים, ומאפשר השוואה של עמידות הרשת בין חלופות תכנון שונות . כדי להריץ את המודל יש צורך במפת בתי הגידול של שטח המחקר ובמדדים אקולוגיים (גודל מרחב מחיה, מרחק הפצה, כושר הנשיאה של המינים בבתי גידול אופטימליים, סמי-אופטימליים ובעייתיים עבורם). המודל מדרג את הגודל ואת מידת העמידות של אוכלוסיות מקומיות לארבע קטגוריות (על בסיס הגודל וצורת הרשת האקולוגית של השטחים הטבעיים, כושר הנשיאה המשוער ואפשרויות ההפצה בין אוכלוסיות מקומיות, תוך התחשבות במרחקי ההפצה ובמחסומים דוגמת כבישים).

אזור מודיעין. מקור: ויקיפדיה

אזור מודיעין. מקור: ויקיפדיה

המודל הורץ באזור מודיעין לבחינת עמידותן של אוכלוסיות מינים נבחרים, במצב קיים ובמצב מתוכנן, במטרה למצוא חלופה תכנונית של שימושי קרקע, התומכת בעמידות המינים שנבחרו. שטח המחקר נמצא במקטע של המסדרון האקולוגי הארצי, לפי מסמך רשות הטבע והגנים, באזור ציר הגבעות ומודיעין, מראש העין בצפון ועד לנחל איילון בדרום. המערכת האקולוגית הטבעית באזור כוללת מרחבים עשבוניים עם כתמי בתה ומעט גריגה. המסדרון האקולוגי, מעבר לחשיבותו בתור שטח מעבר לבעלי חיים, מהווה בית גידול נדיר של צמחיית בתות, התומכות במגוון בעלי חיים אופייניים - יונקים, עופות וזוחלים, אשר שטחה מצטמצם והולך באזור זה בפרט ובארץ בכלל. שני גורמים עיקריים משפיעים כיום על אזור הגבעות המזרחיות: בדרום, תכנית המתאר של העיר מודיעין, מד 2020, שההחלטה לגבי גודלה הסופי טרם נפלה; ובחלקו הצפוני של האזור קיימים שטחים פתוחים של בתות עשבוניות עם כתמי בני שיח, המשמשים כיום כשטחי אש. שטחים אלה הם מקור משיכה לתכניות ולמיזמים שונים, כמו הרחבת העיר אלעד, יוזמות לקידוח גז, איגום להשהיית מים והרחבת אזורי מחצבות. מטרת המחקר הייתה לבחון את עמידותן של אוכלוסיות מינים נבחרים, במצב קיים ובמצב מתוכנן, ולמצוא חלופה תכנונית של שימושי קרקע, התומכת בעמידותם של המינים שנבחרו לצורך המחקר

בחינת חלופות תכנון

נוסף על בחינת המצב הקיים והמצב המתוכנן נבחנה אלטרנטיבה בסיסית, הכוללת מעברים אקולוגיים מעל כבישים, יצירת מסדרון מעבר של "אבני מדרך" ביער בן שמן על ידי יצירת קרחות יער, שימור בתי הגידול הטבעיים (ללא נטיעה) והתאמת גדר נאות קדומים למעבר אפשרי עבור המינים. בחלופה זו נבחנו שלוש אפשרויות של בינוי, לפי משא ומתן שנערך בין משרד השיכון ועיריית מודיעין ובין הגופים הירוקים. אפשרויות אלו כוללות שתי חלופות בינוי לגבעות הדרומיות, וחלופה אחת ללא בינוי כלל בגבעות אלה. כמו כן נבחנה חלופה עם צפיפות נמוכה יותר של צבאים בסמוך לעיר מודיעין, המתייחסת להשפעות שוליים של האזור העירוני על השטחים הפתוחים. חלופה זו נבחנה על פי תוצאות מחקר שבו נמצא שצפיפות הצבאים לקמ"ר בשטחים הים-תיכוניים הדרומיים בארץ הוא 10-7 צבאים לקמ"ר, ואילו בפארק בריטניה, המושפע מקווי מגע של יישובים רבים, הצפיפות היא 2.5 פרטים לקמ”ר.

תוצרי המודל מראים שרוב מיני המודל שנבחרו עמידים לטווח ארוך, משום שהרשתות האקולוגיות מקיימות אותם במרחב המחקר. הצבאים והסבכי שחור-הראש נמצאים במצב של אוכלוסיות מפתח, ואילו החיפושיות והצבים נמצאים במצב של אוכלוסייה המסוגלת להתקיים באופן מינימלי. בחלופת הפיתוח המתוכנן, על פי התכניות המאושרות, אוכלוסיות הצבים והחיפושיות נשארות באותו מצב, ואילו הסבכי שחור-הראש והצבאים מקבלים דירוג בעייתי יותר מבחינת עמידותם. הצבי והסבכי שחור-הראש הם מיני מודל המתאימים לקנה המידה הארצי במודל, ואילו עבור החיפושית והצב קנה מידה זה גדול מכדי שיהיו אינדיקטורים לקיטוע. תוצאות המודל מראות שהסבכים והצבאים מתקיימים במסדרון האקולוגי הארצי כאוכלוסיות-על (meta-populations), אשר מתקיימות במצב הנוכחי בזכות העובדה שכתמי הבתות נמצאים ברשת אקולוגית מקושרת המקיימת אותם. ואולם, הכתמים הגדולים ברשת, כמו שטחי ציר הגבעות והגבעות הדרומיות במודיעין, ששטחיהם עולים על שני קמ"ר רציפים, אינם יכולים לקיים את הצבאים והסבכים בבידוד מוחלט, ושני המינים צריכים אפשרות של מעבר והגירה כדי להתקיים. כמו כן, המודל מראה את התלות בין הכתמים הגדולים -  לכל אובדן של שטח בכתם הגדול של ציר הגבעות תהיה השפעה על הכתם הגדול של מודיעין, ולהפך. משמעות הדבר היא שיישום תכניות העיר מודיעין לפי מד 2020 יביא להכחדת אוכלוסיות הצבאים לא רק באזור מודיעין אלא גם בציר הגבעות בטווח הארוך. צפיפות הצבאים שכוילה במודל הייתה 10 צבאים לקמ"ר, לפי נתונים שנתקבלו מד"ר יריב מליחי מרשות הטבע והגנים ועל פי נתוני מחקר. כאמור, הרשת האקולוגית במסדרון האקולוגי של ציר הגבעות ומודיעין מקיימת את הצבאים במצב הקיים, אולם בחלופה שבה נבדקה אוכלוסיית הצבאים עם צפיפות של7  צבאים לקמ"ר, הרשת האקולוגית שהתקבלה אינה מקיימת את הצבאים במסדרון האקולוגי אפילו במצב הקיים. עמידות המערכת האקולוגית כולה נקבעת על ידי מספר הכתמים המאוכלסים. מספר הפרטים בשטח וצפיפתום קובעים את האינטנסיביות של זרימת ההפצה בשטח, ולכן את מידת הקישוריות של הרשת. מתוצאה זו אפשר להסיק שמאחר שאובדן בתי הגידול יימשך, יש חשיבות רבה לשיפור האיכות של בתי הגידול הקיימים ולצמצום ההשפעות השליליות על האוכלוסיות, כדי להגדיל את כושר הנשיאה של הרשת האקולוגית עבור הצבאים. יחסי הגומלין בין השטחים הפתוחים, הרעייה והעיר מצריכים ממשק אינטנסיבי. הרעייה היא חלק משימושי הקרקע הקיימים, וידועה כבעלת תרומה רבה למגוון הביולוגי. אי לכך יש צורך בממשק מבוקר, שינתב את תכליותיו השונות של האזור בהתאם לפעילויות ולתפקודים שיש בו, כדי להבטיח את איכותו עבור הצבאים. בסובב מודיעין, רוב מלאכת הממשק היא באחריות הקק"ל, משום שייעודו של השטח הוא יער-פארק לפי תמ"א 22. אולם גם לעיריית מודיעין ולמשרד השיכון יש אחריות רבה לתכנון נכון של שולי העיר ולהנחיית את התושבים לתרבות דיור שתמזער בדרכים שונות את הפגיעה בשטחים הפתוחים הסמוכים להם.

המודל מתבסס על קונצנזוס שקיים בקרב המדענים בנוגע למשמעות הקיימות מבחינת המגוון הביולוגי, והאפשרות לתרגמו למגוון המינים, שבהתקיימותם במרחב מבטאים את פוטנציאל השטח לספק שירותים וטובין לאדם. גישת הרשתות האקולוגיות והמודל מאפשרים להשתמש במושגים אקולוגיים כחלק משפת התכנון, ובזאת חשיבותם הרבה ותרומתם לתכנון. אולם כל אלה הם רק תחילתה של דרך. מקרה הבוחן של ציר הגבעות-מודיעין משקף את ההכרח בשיתוף פעולה בין כל בעלי העניין-  הקרן הקיימת, עיריית מודיעין, עיריית אלעד, משרד השיכון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, משרד הביטחון, בוקרים, חקלאים ותושבים, על בסיס חזון משותף לקיימות. אוכלוסיות בעלי החיים לא תתקיימנה על בסיס תכניות ומודל LARCH, כי אם בזכות ההכרה שהמסדרון האקולוגי בציר הגבעות-מודיעין הוא בעל חשיבות לרווחתם ולעתידם של התושבים המתגוררים לצדו, ולכן חשוב להם (ולנו) לשומרו.

אוכלוסיית הצבאים במצב קיים

משמאל: אוכלוסיות הצבאים לא תתקיימנה בטווח הארוך לפי צפיפות של 7 צבאים ל-1 קמ"ר (הרשת האקולוגית של הצבאים בצבע אדום)

מימין: אוכלוסיות הצבאים תתקיימנה כאוכלוסיות מפתח (key population) , בצפיפות של 10 צבאים לקמ"ר (הרשת האקולוגית של הצבאים בצבע ירוק)

מצב מתוכנן

משמאל: אוכלוסיית הצבאים בציר הגבעות תתפקד כאוכלוסיית מפתח (באזור הירוק). לעומתה, האוכלוסיות בסובב מודיעין מתקיימות ברשת מקוטעת ובסיכון להכחדה (באזורים הירוקים בהירים)  

באמצע: מספר אוכלוסיות הצבאים המקוטעות במרחב (כל צבע מייצג אוכלוסייה מבודדת)

מימין: הרשתות האקולוגיות של הגבעות המזרחיות וסובב מודיעין לא תקיימנה את הצבאים בטווח של 100 שנים (צבועות בצבע אדום)

החלופה האופטימלית המוצעת

באמצע: אוכלוסייה אחת גדולה בציר הגבעות ובמודיעין, בזכות המעבר האקולוגי בכביש 443 ויצירת "אבני מדרך" (קרחות) ביער בן שמן (בצבע ירוק זית)

משמאל: אוכלוסיית הצבאים בגבעות המזרחיות ובמודיעין היא אוכלוסיית מפתח (צבע ירוק), ואילו באזור שילת היא קטנה ובסיכון להכחדה (צבע ירוק בהיר)

 מימין: הרשת האקולוגית תקיים צבאים כאוכלוסיות מפתח בכל המרחב לטווח של 100 שנים (צבע ירוק)


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2011. ברנשטיין, א. הערכה ותכנון של מסדרונות אקולוגים על בסיס ניתוח מערכתי של מדדים סביבתיים והערכת דגמים של מגוון מינים.

מחקר יישומי