מיפוי שירותי המערכת האקולוגית הוא תהליך מורכב המחייב שיתוף פעולה ומחקר בין מומחים מתחומי דעת רבים. במרחב הביוספרי רמת מנשה החליטו להתמודד עם האתגר, ויחד עם התושבים לקבוע סדרי עדיפויות בשימור ובטיפוח השירותים. 

במסגרת פרויקט זה מופו שירותי המערכת האקולוגית במרחב הביוספרי רמת מנשה. בניגוד לשירותי האספקה ולשירותי התרבות המוכרים לתושבים (גם אם אינם נקראים כך על ידם), שירותי הוויסות מוכרים ומוערכים פחות על ידי אנשים בכלל ועל ידי תושבי המרחב בפרט. לכן, במסגרת פרויקט זה הוחלט למפות כמה שירותי ויסות חשובים שמספקות המערכות האקולוגיות שבשטחי המרחב: שירות האבקה, שירות ויסות של איכות אוויר, שירות ויסות מים ושירות ויסות של סחיפת קרקע.

כפי שנעשה במקרים רבים של מיפוי שירותים, גם כאן נעשה שימוש באינדיקטורים להערכת הממדים של אספקת השירותים. כיוון שאין מידע מדויק על אספקת השירותים הללו בשטחי המרחב הביוספרי, החוקרים יצרו מודלים מרחביים הנסמכים על מידע מהספרות ועל חוות דעת של מומחים. המודלים מתייחסים למפה של שימושי הקרקע וכיסוי הצומח, וכל סיווג מקבל ערך איכותי או כמותי-יחסי על פי תרומתו לאספקת כל אחד מהשירותים.

שירות האבקה ברמת מנשה

דבורי בר מספקות שירות האבקה לחקלאות ולנוף. על פי המיפוי שנעשה, האזורים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לספק שירות האבקה באמצעות דבורי בר כוללים בעיקר את האזור שבין רמת השופט לעין העמק, את השטחים שבקרבת דליה ורמות מנשה, ואת השטח הגדול שמדרום לעין השופט וממזרח לגלעד.

מעובד מתוך: לוטן וחובריו 2015

מפת שירות האבקה שמספקות דבורי בר במרחב הביוספרי רמת מנשה.
מעובד מתוך: לוטן וחובריו 2015

שירות ויסות איכות האוויר ברמת מנשה

שירות ויסות איכות האוויר מוגדר כקליטה של גזים וחלקיקים מזהמים מהאוויר ופליטה של חומרים החשובים לקיום האדם ולרווחתו. הקטגוריות שהוגדרו במיפוי התבססו על ההנחה שככל שכיסוי הצומח מעוצה יותר ורב-שנתי  כך גדולים יותר ממדי אספקת השירות. בהתאם לכך נקבעו הקטגוריות המתאימות.

מעובד מתוך: לוטן וחובריו 2015

מפת שירות של ויסות איכות אוויר במרחב הביוספרי רמת מנשה.
מעובד מתוך: לוטן וחובריו 2015

שירות ויסות מים ושירות ויסות סחיפת קרקע ברמת מנשה

שירות ויסות מים מוגדר כחלוקה של מי הגשם בין נגר, ספיגה בקרקע ומילוי אקוויפר על ידי כיסוי הצומח בשטח נתון. לפיכך, כמות הנגר יכולה לשמש אינדיקציה לממדי השירות. סחיפת קרקע היא גורם משמעותי ביותר ביכולתנו לנהל לאורך זמן שטחי חקלאות ושטחים טבעיים או טבעיים למחצה, כיוון שאחד הרכיבים המרכזיים ביצירת סחף קרקע הוא מידת הנגר הזורם על פני המדרון. במצב שבו קיים דמיון בסוג הקרקע, כמות הנגר יכולה להיות אינדיקטור גם לשירות של ויסות הסחיפה, כך שלמעשה, רמת הנגר משמשת אינדיקציה לשני השירותים הללו גם יחד.

בדומה למצב במציאות, אפשר לראות במודל כי השטחים המכוסים בצמחייה תורמים כמות נגר קטנה בהשוואה ליישובים, התורמים כמות נגר גדולה. בנוסף, אפשר לראות כי בשטחים החקלאיים שבחלק הצפון-מערבי של המרחב הביוספרי ובאזור העמק (מזרח וצפון-מזרח), מופיעים פסים צהובים ואדומים המעידים על היווצרות של ערוצי נגר, לעומת השטחים הטבעיים והמיוערים במרכז המרחב ובדרומו, אשר כמעט אינם תורמים נגר.

בהיעדר ממשק משמר קרקע  נוצרים ערוצי זרימה רבים בתחומי השטח החקלאי (שדה או מטע) ובהמשך לו. ייתכן שלערוצים אלו תרומה ניכרת לסחיפת קרקע. נראה כי לשטחים הטבעיים הסמוכים לשטחים החקלאיים תרומה הממתנת את התופעה. לעומת זאת, כאשר השטחים החקלאיים נתונים לממשק של שימור קרקע , נוצרים, על פי המודל, פחות ערוצי זרימה, וכתוצאה מכך יותר מים מווסתים לספיגה בקרקע ולחלחול, וכן סחיפת הקרקע קטנה.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. לוטן, א., ראובני, ה., רותם, ד., גופר, נ., בר-אילן, ב., קוניאק, ג. בחירתם של שירותי המערכת האקולוגית החשובים במרחב הביוספרי רמת מנשה, בשיתוף ציבור התושבים.

מחקר יישומי