מתוך המחקרים שסקרנו עולה כי ישנם 14 ממשקים חקלאיים שנבדקו במחקרים במדינות ים תיכוניות בהקשר של שמירת מגוון ביולוגי בחקלאות . הטבלה הבאה מפרטת את הממשקים הללו. ניתן לראות כי עבור חלק מהממשקים ישנם מספר רב של מחקרים שבדקו את תרומתם למגוון ביולוגי ועבור אחרים- ישנו מיעוט של מחקרים. הטבלה מפרטת את חוזק ההוכחה המדעית לתרומתו של הממשק, בהתאם למדדים שעוצבו בעבודה.

ממשק

רלוונטי עבור

מספר מחקרים

שבדקו את הממשק

% מחקרים המראים תרומה מתוך סה"כ מחקרים

חוזק ההוכחה לתרומת הממשק

צמחיית כיסוי בין השורות במטע

מטעים

21

71%

חזקה

ההקשר המרחבי - פסיפס נופי

כללי

16

50%

חזקה

שמירת כתמים טבעיים במרחב חקלאי

כללי

15

67%

חזקה

משוכות חיות: עצים ושיחים

כללי

15

60%

חזקה

הדברה משולבת / הפחתת הדברה כימית

כללי

15

40%

בינונית

צמצום עיבודים בקרקע, מינימום פליחה

גידולי שדה

11

36%

בינונית

שולי שדות עם צמחייה עשבונית

כללי

9

56%

בינונית, בגלל מיעוט מחקרים

שמיטה ארוכת טווח set aside

גידולי שדה, ירקות

8

50%

בינונית, בגלל מיעוט מחקרים

הימנעות מהשקיה – גידול בעל

גידולי שדה, זיתים

8

25%

חלשה

שמירת גופי מים במרחב חקלאי

כללי

6

67%

חלשה, בגלל מיעוט מחקרים

גודל השדות

כללי

6

50%

חלשה, בגלל מיעוט מחקרים

השארת שלפים בשדה

גידולי שדה

4

75%

חלשה, בגלל מיעוט מחקרים

הפחתת השימוש בדשנים

כללי

4

25%

חלשה

מחזור זרעים

גידולי שדה

3

33%

חלשה

 

ממשק חקלאי נוסף בעל השפעה על מגוון ביולוגי הינו גידור של שטחים פתוחים וחקלאיים. גדרות יכולות לתרום לשמירת מגוון ביולוגי, אך גם להפריע למאמצי השמירה (Jachowski, et al., 2014). לעיתים גידור של אזורים בעלי ערכי טבע משמעותיים מומלץ, לשם צמצום השפעות שוליים של פעילות חקלאית, למשל גידור של נחלים ומעיינות למניעת כניסת בקר וצאן העלולים לזהם את בתי הגידול המימיים (Mccracken, et al., 2012). מאידך יכולות להיווצר השפעות שליליות, כגון חסימה של תנועת בעלי חיים, התנגשות בעלי חיים בגדרות, חסימת נתיבי נדידה ועוד.
בדיקה של השפעות גידור חקלאי על ערכי טבע נערכה על ידי רט"ג (רותם, 2014), כולל בדיקה של ספרות המחקר הנוגעת לסוגיה ופירוט המלצות פעולה. לאור המידע הרב הקיים- לא ניתחנו סוגיה זו בעבודה הנוכחית.

הממשקים החקלאיים עבורם נמצאה הוכחה חזקה לתרומה לשמירה על מגוון ביולוגי הם:

  • צמחיית כיסוי בין השורות במטע. ראוי לציין כי ישנם פערי ידע בנוגע ליישום ממשק זה בתנאים של ישראל וישנה שונות בהשפעתו על הייצור החקלאי בענפים שונים. פורום דיון לממשק צמחי כיסוי במטעים פועל במשרד החקלאות.
  • שמירת כתמים טבעיים במרחב חקלאי. ישנם פערי מידע בדבר כמות הכתמים הטבעיים הקיימים כבר כיום במרחבים חקלאיים בישראל. 
  • משוכות חיות: עצים ושיחים. שדרות עצים משברי רוח אפיינו בעבר את המרחב החקלאי בישראל, וחלקן עדיין קיימות כיום.
  • ההקשר המרחבי - פסיפס נופי. חלק מהפסיפס הנופי קשור באופי ההתיישבות הכפרית: במושבים, במושבות ובמגזר הערבי החלקות קטנות, ואילו בקיבוצים השדות והמטעים גדולים יותר.

ראוי לציין כי הממשקים הללו כולם מבטאים בצורה זו או אחרת את חיזוק השילוב של בתי גידול טבעיים במרחב, בצד או בתוך השטח החקלאי המעובד. ניתן ליישם ממשקים כאלו, אפילו חלקית, בפעולות פשוטות יחסית, למשל השארת אבני סיקול בשדה, באופן המייצר בתי גידול מקומיים.
הממצאים במחקר הנוכחי תואמים ממצאים של מספר מחקרים שנערכו בצפון אירופה (Schmidt et al. 2005 Fischer et al. 2011;) שמצאו כי למורכבות נופית השפעה גדולה יותר על שמירת מגוון ביולוגי מאשר לממשקים בשדה. בשדה בממשק קונבנציונאלי המצוי בנוף מגוון, הכולל שטחים נרחבים יחסית של בתי גידול טבעיים, המגוון ביולוגי גדול יותר מאשר בשדה בממשק אורגני המצוי בנוף שמרביתו מעובד חקלאית, ללא בתי גידול טבעיים בגודל משמעותי.
יש לציין כי הממשקים שזוהו כתורמים לשימור מגוון ביולוגי יכולים לגרום לנזק מבחינה חקלאית. למשל:

  1. צמחי כיסוי במטעים: יכולים להגדיל את הסיכון לקרה. בנוסף, בגידולים מסוימים (פרדס, שקד) צמחי כיסוי מביאים לירידה ביבול בגלל תחרות על מים (בגידולים אחרים, כגון כרמי יין, התחרות על מים דווקא תורמת לאיכות היבול). ראוי להזכיר כי ישנם חילוקי דעות בין חוקרים בנוגע להמלצה בדבר צמחי כיסוי במטעים. 
  2. משארים טבעיים: יכולות להיות השפעות שוליים על האזורים החקלאיים, כגון יבול נמוך יותר באזורים הסמוכים לכתמים הטבעיים, עשביה ומקומות מחיה לציפורים מזיקות ומכרסמים.
  3. שדרות עצים ושיחים: יוצרים תחרות על מים והצללה על המטע. כיום המגמה היא לעקור עצים שוברי רוח ולהחליף אותם ברשתות שמשמשות לשבירת רוח, אבל אינן צורכות מים ואינן יוצרות הצללה.

מקורות ומידע נוסף

ישראלי, ל. אמדור, ל. 2017. ממשקים חקלאיים תומכי מגוון ביולוגי המתאימים לישראל: ראיות מדעיות מאזורי אקלים ים-תיכוני והמלצות לשמירה וטיפוח. המשרד להגנת הסביבה, מכון דש"א: המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי אוניברסיטת תל אביב.

להבין חקלאות אקולוגית