ההדברה הביולוגית מיישמת ידע אקולוגי לגבי יחסי טורף-נטרף ולגבי מבנה החברה לגיבוש ממשק מיטבי להפחתת אוכלוסיות מזיקים, תוך שימוש במספר גישות משלימות. באחת מגישות ההדברה הביולוגית - הדברה ביולוגית משמרת, נעשה שימוש בחומרי הדברה סלקטיביים כדי לצמצם פגיעה בחרקים מועילים, יחד עם גיוון הגידולים בשטח החקלאי ועם גידול צמחי בר המספקים מחסה, מיקרו-אקלים נוח או מקור מזון לאויבים טבעיים בשולי השטח.

במחקר נבחנה האפשרות לשמר אויבים טבעיים של מזיק חקלאי, הכנימה קמחית הגפן, באמצעות שתילת צמחים עשירים בצוף בשולי כרמים. השערת העבודה הייתה, שצמחים אלה יספקו בית גידול נוח לאויביה הטבעיים של הכנימה, יאפשרו קיום אוכלוסיות גדולות יותר של פרזיטואידים וטורפים, ובכך יתרמו להפחתת אוכלוסיות המזיקים. בניסוי השדה לא נמצאו הבדלים מובהקים בשפע האויבים הטבעיים בין טיפולי השתילה (תוספת צמחי צוף) לבין טיפולי העשבייה (צמחייה טבעית בשולי החלקות). יתר על כן, שיעורי הטפילות על הכנימות הקמחיות היו נמוכים ביותר. לעומת זאת, נמצאו הבדלים מובהקים בין טיפול הכיסוח לבין שני הטיפולים שכללו צמחייה (שתילה ועשבייה): בטיפול הכיסוח הייתה צפיפות גבוהה יותר של כנימות קמחיות לגפן בכל שלבי ההתפתחות, ובטיפולי השתילה והעשבייה נמצא שפע גבוה יותר של פרוקי רגליים בחלק מחודשי הדגימה, בהשוואה לטיפול הכיסוח. ממצאים אלה מתיישבים עם השערת העבודה, שרמות גבוהות של פרוקי רגליים מועילים בחלקות השתילה והעשבייה יתרמו להפחתה בצפיפות הכנימות הקמחיות. 

עולות השאלות מי הם פרוקי הרגליים שתרמו להפחתה זו ואילו מאפיינים של חלקות השתילה והעשבייה אִפשרו את גידול האוכלוסיות שלהם.

טורפים לעומת פרזיטואידים כאויבים טבעיים

אילו אויבים טבעיים יעילים יותר? תוצאות המחקר רומזות שתפקידם של הטורפים בהדברת הכנימות חשוב מזה של הפרזיטואידים. ראשית, בדגימות על גפנים ובמלכודות עם כנימות קמחיות נמצאו שיעורי טפילות נמוכים מאוד. שנית, נמצאה התאמה בזמן (בחודש יוני) בין שיא אוכלוסיות הכנימות הקמחיות לבין שיא אוכלוסיות הטורפים, בעוד ששיא אוכלוסיות הפרזיטואידים היה ביולי.

חשיבותם של פרחים להדברה משמרת

במחקר נמצא שלמעלה מ-30 מינים פרחו בשולי הכרם, בעיקר בחלקות העשבייה והשתילה. הפריחה נשלטה בעיקר על ידי מיני מורכבים וסוככיים. פריחת צמחי בר נרשמה גם בחלקות הכיסוח, כתוצאה מנביטת צמחים בחלקות אלה לאורך הקיץ. מצד שני, שתילת חד-שנתיים בחלקות השתילה לא הביאה לעלייה ברורה ועקבית בצפיפות הפריחה, וזו כנראה הסיבה שנמצא דמיון בין טיפול העשבייה לטיפול השתילה בכמות הכנימות הקמחיות ובשפע פרוקי הרגליים. אפשרות אחת היא שזמינות צמחיית שוליים אינה גורם מגביל לאויבים טבעיים בחלקות העשבייה, כך שלא ניתן לחזק את האויבים הטבעיים באמצעות תוספת פריחה. לחלופין, ייתכן שניתן היה לתמוך באוכלוסיות גדולות יותר של אויבים טבעיים על ידי שתילת שטחים גדולים יותר בצמחי כיסוי, למשל שתילה בכל שטח הכרם מתחת לגפנים. 

שאלות שנותרו פתוחות

תוצאות המחקר מצביעות על כך שיש תועלת בצמחי כיסוי בשולי הכרם לשם בקרת אוכלוסיות של פרוקי רגליים מזיקים. המזיקים העיקריים בכרם, כנימות קמחיות ועשים, לא נדגמו כמעט על צמחי הבר בשוליים ועל הצמחים שנשתלו. לעומת זאת, נדגמו מינים רבים של פרזיטואידים ושל טורפים פוטנציאליים. רוב המינים הללו טרם הוגדרו לרמת המין, כך שלא ידוע אילו מהם ניזונים בפועל מכנימות קמחיות. אחד המינים הבודדים שזוהו, הצרעה הפרזיטואידית Anagyrus pseudococci, היא טפיל ידוע של כנימות קמחיות, ואף מגודלת באופן מסחרי להדברה ביולוגית מתגברת. לא ידוע אם הפרטים שנאספו בשטח שייכים לאוכלוסייה מקומית, או שהם צאצאים של צרעות שפוזרו במסגרת טיפול הדברה ביולוגית. שאלה פתוחה נוספת היא מהו המשאב שצמחיית השוליים מספקת לאויבים הטבעיים. ייתכן שמדובר בתוספת מזון (צוף לפרזיטואידים, טרף חלופי לעכבישים), בית גידול מוצל ולח, או את שני המשאבים יחד.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2013. קיסר, ת., הררי, א., שרון, ר., זהבי, ת., גביש רגב, א.  גידול צמחי צוף בשולי כרמים לשימור מגוון אויבים טבעיים למטרות הדברה ביולוגית. 

מחקר יישומי