צורך בראייה כוללנית לפתרון בעיות

אגן נחל פולג סובל מבעיה חמורה של סחיפת קרקעות, הבאה לידי ביטוי הן בכמות הקרקע הסחופה המגיעה לערוצי הנחל והן בכמות חומרי ההדברה הספוחים לאותם חלקיקי קרקע. ריכוזי החומר המרחף והמזהמים בפאזה המומסת והמרחפת הם גבוהים ביותר. צמצום הבעיה מחייב התייחסות לכלל השטחים התורמים נגר וסחף מהשטחים המעובדים, וכן הבנה של תהליכי ההסעה של הסדימנטים מהמעלה למורד. לתופעה זו השלכות על נוף האגן ועל פוטנציאל שימורו האקולוגי והתפקודי. כדי לאזן בין הפגיעה האקולוגית לשימור הנוף, נדרש שיתוף של הגורמים הפעילים באגן. לדוגמה, נושא ניהולם של שטחי הביצה הנמצאים במורד אגן ההיקוות של נחל פולג אינו יכול להיות נדון אך ורק בין גופי שלטון, כמו רשות הטבע ורשות הניקוז, לבין החקלאים תושבי המועצה האזורית חוף השרון, שכן המים והסחף, והמזהמים הנסחפים עמם, מקורם בפעילות חקלאית המתבצעת במעלה האגן בשטחי המועצות האזוריות לב השרון ודרום השרון.

צורך בהגברת המודעות

החקלאים המעבדים את השטחים באגן הנחל אינם מודעים להשלכות של המזהמים על נוף האגן כולו. העלאת המודעות והגברת שיתוף הפעולה בין החקלאים יגדילו את הביקוש למידע ולהדרכה, שיסייעו לקדם חקלאות מקיימת תומכת סביבה. כמו כן, יש מקום לזיהוי ולצמצום פערי ידע ברמה המקומית באמצעות ביצוע מחקרים וקיום דו-שיח בין בעלי עניין לבעלי ידע (מדענים, חוקרים ואנשי מקצוע). יש הכרח בשיתוף ידע ברמה שתהיה מובנת לכל בעלי העניין.

ניהול משאבי טבע לקידום מעמדם החברתי-כלכלי של תושבי אגן ההיקוות

ניהול משאבי הטבע אינו יכול להיות בר-קיימה ללא שיתופם של הגורמים העושים שימוש במשאב. לדוגמה, יישום מדיניות של שימור קרקע למניעת הידלדלותו של משאב הקרקע באגן ההיקוות לא יצלח ללא שיתוף פעולה מצד החקלאים, שהם הגורם המרכזי בשטח המעבד את הקרקע החקלאית.

תקשורת לקויה בין בעלי העניין בשטח

באגן ההיקוות של נחל פולג כמעט שאין התאגדויות מקומיות לקידום משותף של תכניות סביבתיות במרחב האגן. רוב הפעולות בנושאי סביבה או ניקוז מובלות על ידי המועצות האזוריות או רשות הניקוז בנפרד, וברמה נמוכה של שיתוף פעולה.

מגוון אינטרסים ותרבויות – מקור לקונפליקטים

מגוון סוגי היישובים באגן נחל פולג מבטא את השוני התרבותי הקיים הן בין האוכלוסייה העירונית לאוכלוסייה במרחב הכפרי והן בתוך המרחב הכפרי עצמו – בין תושבי הקיבוצים לתושבי המושבים. שוני זה בא לידי ביטוי בזיקה ובגישה שונות למשאבי הטבע ולשירותי המערכת האקולוגית שמהם נהנית כל אחת מהאוכלוסיות הללו. לדוגמה, מבחינת מרבית תושבי הערים, לנוף הכפרי הפתוח יש תפקיד חברתי בפעילויות של פנאי ונופש, ואילו ציבור החקלאים בהתיישבות העובדת רואה לנגד עיניו קודם כל את התפקיד הכלכלי (פרנסה) של מרחב האגן.

היעדר חפיפה בין תחומי הסמכויות

אין רשות אחת שסמכויותיה חלות על המרחב הגיאוגרפי של אגן ההיקוות כולו. כמו כן, קיימים פערים בין המרחבים הגיאוגרפיים שעליהם חלות הסמכויות של הרשויות השונות. לדוגמה, החלוקה המוניציפאלית מתחלקת בין כמה רשויות מקומיות ואזוריות; המרחב הכלול בסמכותה של רשות ניקוז נחלים שרון כולל גם את אגני הנחלים אלכסנדר וחדרה, ואינו כולל חלקים מיובלי נחל פולג, כמו נחל גליל ים. כמו כן, למרות הסמכות הרחבה שיש לרשות הניקוז על כלל האגן, היא מתמקדת באפיקי הנחלים ובגדות. תמ”א 35 אינה מתייחסת כלל לגבולות ההידרולוגיים של האגן, והחלוקה המנהלית של משרד הפנים למחוזות מתעלמת גם היא מתיחום אגן הנחל. 

צורך בשינויים מבניים

ככלל, התפיסה שהוצגה בחוק הניקוז ולפיה יש “להגן על הקרקע מפני שיטפונות”, מפנה את מקומה לטובת תפיסה רחבה יותר, הגורסת כי יש לבצע אינטגרציה בין גורמים שונים ולחפש פתרונות לניהול משולב. הניהול צריך להיות של מרחב שכמה גורמים שותפים בעיצובו: חקלאים, גופים ירוקים, משרד החקלאות והמוסדות הכפופים לו, רשויות מוניציפאליות ורשויות התכנון. בגישה זו בולטת העדפתם של חלק ניכר מהגורמים לכך שהניהול יופקד בידי המועצות האזוריות שהאגן נמצא בשטחיהן. דרושה ישות ארגונית, מנהלת אגן, שתמלא את החסרים הקיימים בהתנהלות הנוכחית, ואשר תורכב מנציגיהם של כל בעלי העניין באגן הנחל. מנהלת אגן כזו צריכה לכלול מתאם פעילות ומתמחים ברמת הניהול (מהנדס, גזבר וכלכלן), מומחים לאקולוגיה ולגיאומורפולוגיה, מומחים לחקלאות מקיימת ונציגים של הגופים המעורבים באגן. כדאי לתת עדיפות לניהול במסגרת של הסכמה רחבה (“שולחן עגול”). במרבית הראיונות הוצע שמנהלת אגן כזו תפעל בהובלת המועצות האזוריות, שכן הן נושאות באחריות למרחב ומחויבות לתושביהן. מנהלת אגן שתפעל בגישה משתפת תוכל לפעול לפתרון בעיות קיימות, לגישור על פני קונפליקטים, להשגת תמיכה באינטרסים הכלכליים של החקלאים תוך קידום מודעות לחקלאות מקיימת, ולבחינת אמצעי מדיניות לשימור רב-תכליתי ורב-תפקודי של הנוף הכפרי הפתוח במרחב האגן.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. עמית כהן, ע., אגוזי, ר., מרואני, צ., פרץ, א., גולדשלגר, נ. פיתוח מודל לניהול אגני משולב הדגמה על אגן נחל פולג.

מחקר יישומי