זיהוי ואפיון דפוסי הפיתוח הראויים במרחב הכפרי באזור המרחב לאור דעותיהם של תושבי המגזר הכפרי באזור זה נעשה במחקרם של פליישמן וחובריו (2009). המחקר זיהה את התנאים, לרבות מערכת התמריצים, שלדעת התושבים יאפשרו לעוסקים בחקלאות להמשיך בעיבוד החקלאי של הקרקע.

מסקנות המחקר והמלצותיו

  • נתוני הבדיקה מעוררים אופטימיות זהירה בנוגע לגורלה של החקלאות באזור, למרות הכרסום שחל בתפקידה של החקלאות כמקור עיקרי של תעסוקה והכנסה במרחב הכפרי במרכז הארץ. 
  • חשוב לתמוך בחקלאות ידידותית לסביבה, האמורה למזער את החיכוך בין חקלאות למגורים במרחב הכפרי. מהמחקר עולה כי פעילות חקלאית מסוימת (הכרוכה במטרדים כגון רעשים וריחות), מפריעה בעיקר למי שאינם חקלאים.
  • הבנייה החדשה באזור הכפרי, שבה תומכים תושבי האזור, צריכה לשאת אופי כפרי. קביעה תכנונית זו באה לידי ביטוי בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות, אך גיבוש קריטריונים ברורים לאופי הבנייה במרחב הכפרי הוא באחריות הרשויות ומוסדות התכנון המקומיים.
  • ראוי למקם פעילות לא חקלאית באזורים המיועדים לכך ביישובים או בצמוד אליהם (בנייה “צמודת-דופן"), כדי שהפגיעה בנוף הכפרי של האזור תהיה קטנה ככל האפשר.
  • קיים פוטנציאל סביבתי, חברתי וכלכלי בהשקעה בענף התיירות הכפרית-חקלאית במרכז הארץ, כחלק מפעילות המשק החקלאי וכאחת החלופות לתעסוקה. כמו כן, התפתחות הענף היא גורם חשוב במימוש המדיניות לשמירה על החקלאות הנופית ועל הצביון הכפרי של המרחב הכפרי באזור המרכז. 

ממצאי המחקר עשויים לספק מידע חיוני למתכננים ולמקבלי החלטות. ראוי לסייע ליישובים לפתח תיירות כפרית-חקלאית תוך ליווי העסק משלב הרעיון ועד לביסוס העסק ושיווקו. הדינמיקה של שינויים במגזר הכפרי, המוכרת גם בארצות מפותחות אחרות כחלק מן ההתאמה לתנאים הכלכליים של העולם המודרני, תימשך גם בעתיד. ממצאי המחקר מעידים על כך שבאמצעות כלים כלכליים, תכנוניים ורגולטיביים, אפשר לעצב ולארגן את המרחב הכפרי באופן יעיל, לרבות על ידי איזוּרוֹ (zoning – חלוקה פונקציונלית של השטח), בניסיון לדאוג לרווחתם של כל הגורמים המעצבים את המרחב הכפרי ואת נופו.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2009. פליישמן, ל., פייטלסון, ע., זלוצקי, מ. שינויים באופי החקלאות והכפר: עמדות תושבי המרחב הכפרי באזור המרכז.

מחקר יישומי