היישוב הכפרי בארץ והשטחים החקלאיים במרחב הכפרי ידעו תמורות רבות בשני העשורים האחרונים. המרחב הכפרי באזור המרכז נחשף ללחצי פיתוח כבדים ביותר, וללחצים אלה יש השלכות מרחיקות לכת, המתבטאות בשינוי דפוסי התעסוקה ובייעוד הקרקע החקלאית למטרות עסקיות לא חקלאיות. התמורות שחלו באזורים הכפריים בישראל עקב מגמות אלו נמצאות עדיין בעיצומן. התמורה העיקרית היא שעם השנים חדלה החקלאות בארץ לתפקד כמקור הכנסה עיקרי לאוכלוסייה הכפרית. לנוכח מציאות זו, עתידו של המרחב הכפרי, אופיו של היישוב הכפרי לסוגיו השונים והמשך קיומו של הנוף הכפרי – כל אלה מעוררים שאלות קריטיות, בעיקר במרכז הארץ. בתגובה למגמות אלו חלו במערכת התכנון הארצית והמחוזית שינויים שעיקרם חיזוק השמירה על שטחים חקלאיים פתוחים, תוך דגש על נושאי סביבה, נוף ותיירות כפרית (ת/מ/א 31, ת/מ/א 35, ת/מ/מ/21/3).

אולם, לצורך ניהול יעיל של המקרקעין במרחב הכפרי, וכדי לממש את מדיניות השמירה על הייעוד החקלאי ועל הנוף הכפרי, היה חשוב להבהיר את עמדותיהם של תושבי המרחב הכפרי בנוגע לעתידו של מרחב זה בכלל, ובנוגע לתנאים הנדרשים להמשך הפעילות החקלאית בפרט. תושבי המרחב הכפרי הם שחקנים ראשיים במערכת הגורמים המעצבים את המרחב הכפרי, בעוד שאנשי התכנון, מקבלי ההחלטות, היזמים והמפתחים, קהל המשתמשים במרחב הכפרי למטרות נופש ופנאי והמתבוננים בנוף הכפרי-חקלאי – כל אלה הם גורמי עיצוב נוספים במערכת זו.

מחקר שנערך בקרב תושבי היישובים החקלאיים במרכז בחן את עמדותיהם לגבי השינויים באופי החקלאות והכפר. ממצאי המחקר העיקריים הם:

  • חלק לא מבוטל מהתושבים רואים בחיוב פיתוח עסקים לא חקלאיים ביישוב, אך רובם מחזיקים בדעה כי עסקים אלו צריכים להיות ממוקמים באזור נפרד, המיועד לכך, ולא בתוך מרקם המגורים. עם זאת, יש הבדלים משמעותיים בין התושבים בנוגע לעמדותיהם כלפי סוגי הפעילויות, שימושי הקרקע מיקומם.
  • רוב התושבים תומכים בהרחבת שטחי הבנייה הכפרית ביישובים ובמרחב הכפרי, וחושבים שאטרקציות המבוססות על פעילות חקלאית במהותה (כגון גידול סוסים) תואמות יותר את המרחב הכפרי מאטרקציות שאין להן כל זיקה למהות החקלאית-כפרית.
  • רוב התושבים תומכים בפעילות מסחרית מועטה. חלקם רואים בפעילות זו אפשרות תעסוקה אלטרנטיבית (משלימה או מחליפה את העיסוק בחקלאות), וחלקם רואים בה פעילות חיונית לסיפוק צרכים יום-יומיים כמו מוצרי צריכה או צורכי בילוי ופנאי.
  • התושבים אינם תומכים בהכרח בהימצאותם של מתחמי מסחר ותעסוקה גדולים במרחב הכפרי באזור המרכז (זאת בניגוד לדעה הרווחת בקרב כלל הציבור, בקרב אנשי מקצוע ובקרב מקבלי החלטות).
  • הרוב המכריע של התושבים מייחסים חשיבות רבה לשמירה על הצביון הכפרי במרחב הכפרי במרכז הארץ.
  • כמחצית מתושבי הקיבוצים והמושבים מסכימים כי יש להגן על השטחים החקלאיים באזור מפני שינוי ייעודם. מרבית התושבים סבורים כי הפעילות החקלאית תורמת לאיכות החיים, ודעה זו חזקה יותר באופן מובהק בקיבוצים ובמושבים מאשר ביישובים הקהילתיים.
  • לדעת התושבים ראוי להפעיל את מערכת התמריצים השונים כדי להציל את החקלאות באזור המרכז.
  • מרבית התושבים רואים בחיוב פיתוח עסקים לא חקלאיים ביישוב. הרוב המכריע של התושבים סבורים כי צריך להסדיר את הפעילות העסקית הלא חקלאית ביישובים באמצעות כללים ברורים שיקבעו את סוג הפעילות המותרת, את היקפה ואת מיקומה. למרות התייחסותם החיובית לנושא, רוב הנשאלים מסכימים עם הטענה כי פיתוח עסקים לא חקלאיים באזור הכפרי פוגעת בנוף הכפרי.

תושבי הקיבוצים מביעים נכונות רבה יותר מתושבי המושבים לאפשרות לשלב את הפעילות החקלאית עם תיירות חקלאית. בעיקר תומכים הנשאלים בפעילות מודרכת ומאורגנת שהקיבוץ יכול להרוויח ממנה (כגון קטיף מודרך או עיבוד מודרך של תוצרת חקלאית). 

מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2009. פליישמן, ל., פייטלסון, ע., זלוצקי, מ. שינויים באופי החקלאות והכפר: עמדות תושבי המרחב הכפרי באזור המרכז.

מחקר יישומי