משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתאר את המעבר מהדברה כימית “קונבנציונלית” לממשק של הדברה משולבת, הכוללת הדברה ביולוגית  וכימית, כמהלך עיקרי בתחום הגנת הצומח. מטרתו לאפשר התמודדות מושכלת נגד פגעים בגידולים חקלאיים, תוך הפחתת השימוש בתכשירי הדברה בתוצרת החקלאית.

דרישות השוק בחו”ל היו זרז להפעלת ממשקי הדברה משולבת בערבה כבר באמצע שנות ה-90. כך היה לדוגמה במיזם “ערבה נקייה", אשר כלל את מיזם הדברת פריזבוב ים-תיכוני (Ceratitis capitata). נוכחות הפריזבוב היוותה סיכון למתן אישור לייצוא ירקות ופֵרות לארצות שבהן הוא מוגדר כמזיק הסגר. פיזור זבובים זכרים מעוקרים משני צדי הגבול, הישראלי והירדני, בשילוב תברואה קפדנית וריסוסים בהתאם לצורך, אפשרו את הכניסה של מוצרי הערבה לשווקים שונים בחו”ל, כגון השוק האמריקאי.

גורם נוסף היו רשתות השיווק הזרות. דרישתן לעמידה בסטנדרטים בין-לאומיים דוגמת ה"עיסוק חקלאי טוב עולמי" (GLOBALG.A.P) הובילה לבחינת חלופות של הדברה משולבת, המאפשרות, בין היתר, עמידה בהגבלות על כמות שאריות חומרי ההדברה, על נוכחות מזיקים, על מראה התוצרת ועל איכותה.

כיום ניתן לזהות מגמות של שינוי גם בישראל. לדוגמה,  ב-2014 הייתה רשת ויקטורי הראשונה בישראל לאמץ את ה- ה"עיסוק חקלאי טוב עולמי". 

חקלאות בערבה. מקור: mary abq, Flickr

חקלאות בערבה. מקור: mary abq, Flickr


מקורות ומידע נוסף

מקור: חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2014. שבח, צ., בלאס, ו. מחומרי הדברה כמוצר להדברה משולבת מבוססת שירות: לקראת חקלאות בת-קיימא בערבה.

מחקר יישומי