מודל LARCH) Landscape Ecological Analysis and Rules for the Configuration of habitat) מעריך את מידת הקיימות של רשת בתי גידול עבור מינים, ומאפשר השוואות בין ההשפעות של חלופות תכנון שונות על עמידותם. כדי להריץ את המודל יש צורך במפת בתי הגידול של שטח המחקר ובפרמטרים אקולוגיים (גודל מרחב מחיה, מרחק הפצה, כושר נשיאה של המינים בבתי גידול אופטימליים, סמי-אופטימליים ובעייתיים עבורם). המודל מדרג את הגודל ואת מידת העמידות של אוכלוסיות מקומיות לארבע קטגוריות (על בסיס הגודל וצורת הרשת האקולוגית של השטחים הטבעיים, כושר הנשיאה משוער ואפשרויות ההפצה בין אוכלוסיות מקומיות, תוך התחשבות במרחקי ההפצה ובמחסומים כמו כבישים). ארבע הקטגוריות הן:

  • Minimum Viable Population, MVP - אוכלוסייה המסוגלת להתקיים באופן מינימלי. אוכלוסייה בעלת היתכנות להכחדה של 5% ב-100 שנים, גם אם היא נמצאת בבידוד מוחלט. במקרים שבהם רמת הקיטוע גבוהה, קטגוריה זו איננה ריאלית לאוכלוסיות רבות, ולכן יש להשתמש בהגדרה של אוכלוסיות מפתח.
  • אוכלוסיית מפתח, Key Population - אוכלוסיית-על (Meta population) בגודל מסוים, המתקיימת ברשת אקולוגית גדולה דיה כדי להתקיים במצבים של תנודות, ומוגדרת כבעלת היתכנות להכחדה של פחות מ-5% ב-100 שנים, בתנאי שיש אליה הגירה של לפחות פרט לדור מאוכלוסייה מקומית אחרת הנמצאת ברשת. אוכלוסיית מפתח יכולה להוות אוכלוסיית לבה של רשת אקולוגית.
  • אוכלוסייה קטנה - אוכלוסייה המתקיימת בתנאי קיטוע גדולים ולכן סיכוייה לשרוד קטנים. 
  • אוכלוסייה קטנה מכדי לשרוד ברשת הקיימת.

כל האוכלוסיות הנמצאות בטווח מרחק ההפצה שייכות לרשת אקולוגית אחת. רשת אקולוגית נחשבת רשת מקיימת כאשר מתקיים אחד התנאים האלה:

  1.  לפחות כתם אחד ברשת הוא בגודל המאפשר עמידות של אוכלוסייה מינימלית.
  2.  יש ברשת אוכלוסיית מפתח, וגודל הרשת הכולל מספיק כדי לקיים אותה.
  3. הרשת היא בעלת כתמים קטנים, אבל גודלה הכולל מספיק כדי לקיים אוכלוסייה.

על בסיס רשתות אלו, המודל מספק ניתוח לקישוריות מרחבית ומעריך את דרגת הקישוריות ואת תפקוד המסדרון לכל מין מודל. ייחודו של המודל נעוץ בשתי סיבות עיקריות: האחת, הוא מתבסס על מדדים משולבים להערכה אקולוגית של שטח, ESLI) Ecologically Scaled Landscape Indices), המתחשבים במאפייני השטח מנקודת המבט של המינים המתקיימים בו, ובכך הם משלבים מדדים אקולוגיים עם מדדי שטח; הסיבה השנייה היא היותו המודל היחיד בעולם, עד כה, שמשמש לתכנון שימושי קרקע בהיבטים של קיימות בהולנד ובכמה מדינות נוספות באירופה. המודל עוצב למטרות של תכנון, חיזוי וניתוח מדיניות. המודל לא מחייב נתונים על תפוצה של מינים, ומאפשר לעבוד עם נתונים תיאורטיים.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2011. ברנשטיין, א. הערכה ותכנון של מסדרונות אקולוגים על בסיס ניתוח מערכתי של מדדים סביבתיים והערכת דגמים של מגוון מינים.

מחקר יישומי