רעיית צאן היא ענף חקלאי עמוס בתכנים תרבותיים בני אלפי שנים. אחד החשובים שבהם – הכרת צמחי המרעה והידע של אופן השימוש בהם ברפואה הווטרינרית המסורתית – הולך ונעלם. הידע הרפואי-הווטרינרי של 26 רועי צאן ותיקים תועד במסגרת מחקר: דרוזים בכרמל ובגליל, כפריים בגליל ובמשולש ובדואים בדרום (הרועים בשפלת יהודה ובנגב), ומומחה לרפואה מסורתית דרוזית ברמת הגולן. הידע שתועד כולל מכיל שיטות ריפוי נגד טפילים חיצוניים; מחלות בטן, טפילים פנימיים  והרעלות; דלקות וקדחות; ממשק רבייה; פצעים חיצוניים ושיטות ריפוי המזכירות מעשי כישוף. כן תועדה רפואה וטרינרית הקרויה קאי, המבוססת על כוויות באזורים מסוימים בגוף החיה. 

ממצאים עיקריים:

  • טפילים חיצוניים: הנשאלים תארו תרופות רבות נגד גָרָב בצאן. בצפון משתמשים בשמן זית עם או בלי עקר (שארית נוזלית של כבישת השמן), בשמן זית עם אבני גופרית טחונות או מלח ובמשחה של שמן זית עם עלי טיון דביק מעוכים. גם חלב תאנים ושקמים ומרתח עלי טבק משמשים תרופה לגרב. בדרום מורחים על העור פירות של אבטיח הפקעת. נגד פרעושים, משתמשים במיץ של עלי טבק טחונים, במרתח של גרעיני תורמוס וגם מרפדים את רצפת הדיר בעלוות טיון דביק. הוצאת הזחלים של זבוב חרר העור נעשית על ידי שאיפת עלים טחונים של מיתנן שעיר או של עשן טבק בדואי.
  • כאבי בטן, טפילים פנימיים והרעלות: אבקת שום במים ניתנת לתילוע סוסים. בוואדי ערה קושרים גדיים משלשלים ליד שיחי אלת מסטיק או מאכילים אותם בדיר בעלים של אלת מסטיק. לתילוע ונגד כאבי בטן, הבדואים משתמשים בחליטה של עלי שיבה (לענה שיחנית), זעתר, זוטה לבנה וגעדה או של שורשי צנון בר. ברמת הגולן משתמשים בקישק (לבנה מיובש ובורגול), במים ובמי שטיפת גרעיני תורמוס. נגד סתימות מעיים משתמשים במרתח חילבה. סתימות בדרכי השתן מטופלות בעזרת האכלה של עלי רוזמרין או חליטת עלי רוזמרין והגמעת מי גבינה. כשצאן יוצא למרעה המועד להרעלות כלך ועולש, נוהגים להאכילו בגרגרי שעורה בטרם הוא יוצא למרעה. כמו כן מנצלים את העובדה שעזים אינן סובלות מהרעלות לוטם (בניגוד לבקר) ובקר אינו סובל מהרעלות כלך (בניגוד לצאן), ומנצלים שטחי מרעה בהתאם.

 

  • דלקות, קדחות, פצעים: בפצעי פרצית של טלאים מטפלים בעזרת משחת שום ומלח, ובאבעבועות מטפלים בעזרת מיץ של פקעות רקפת או עירית גדולה. פצעי עטין נמרחים בשמן זית. פצעים חיצוניים מנקים בתמיסת זוטה לבנה ובמשחת סמנה וגלונית מצויה, בטיון דביק ובשמן זית -  עם או בלי שום. ברמת הגולן מחטאים פצעים בנוזלי חמוצים עם שמן, קינמון ושום. 
  • ממשק רבייה: ייחום של צאן משרים בעזרת עלים של שבר לבן או גופרית טחונה במי השתייה. חשק של איילים ותיישים מגבירים על ידי האכלתם בשורשי דודאים או בפרחי הדודא. גם הריח של עלי הפיגם המצוי מעורר פעילות מינית. מתן גרגרי שעורה וקליפות שומשום משפר את ביצועי הרבייה. תוארו גם דרכים לשיפור ביצועי המלטה: שתיית מים פושרים עוזרת בהמלטה קלה. נגד עצירת שלייה מגמיעים במרתח של אפר מדורה, קליפת אלון מצוי או גרעיני שעורה. את הפרשת החלב מגבירים על ידי האכלה בעלוות קינרס סורי או בגרעיני חימצה מיד אחרי ההמלטה. לקראת גמילה צובעים את הטלאים בצבע כדי לשנות את ריחם ולהחליש את הקשר עם האם.
  • נחשים: אחרי הכשה, מגמיעים בשמן זית, לעתים מעורבב בשתן של חיות המשק. תוחבים קוץ של חרחבינה מכחילה או אשחר לתוך הפצע הנפוח ומגישים לעזים עלוות חרחבינה מכחילה לאכילה.
  • רפואת הכוויות: מקורה של רפואת הכוויות, הקרויה "קאי" או "ואסם", במצרים העתיקה. השימוש ב"קאי" בבני אדם מצטמצם, אולם הקאי משמש עדיין כפתרון אחרון למחלות בעלי חיים במשק. הקאי מבוסס על מידע אנטומי רב ועל מגוון של כלי ברזל בצורות ובמידות עובי שונות. לכל מחלה מתאימים כווייה בעלת צורה שונה (קווים וצלבים). בעיות לב מרפאים בעזרת כווייה בצורת ח' סביב הטבור. דלקות עיניים מרפאים על ידי כווייה ברקמת השומן שבזווית העין. נגד דלקת ריאות עושים כווייה לאורך הצלעות ובשני צדי הצוואר. פוריות לקויה של צאן מרפאים בעזרת כווייה בנרתיק ובטבור. אחרי הפלה עושים כווייה בצורת צלב מעל הזנב. 
  • מעשי כישוף: הדרוזים בגולן מרפאים התנפחות בקר במרעה של עשב צעיר על ידי הסרת שערות בצד הנפוח בצורת צלב, וטוענים לריפוי בתוך 4 שעות. כדי לרפא דלקת עטין, קושרים חבל סביב האוזן הנגדית לדלקת. האוזן מתנפחת ומנקזים את הדלקת בעזרת קוצי עוזרר. הבדואים בנגב סבורים כי אדמה הספוגה בשתן של שפני סלע מרפאת דלקות ריאות בצאן כאשר זו ניתנת להם במי השתייה. יש הסבורים ששריפת נשל נחש בדיר מעודדת פוריות. 

מעבר לעניין הפולקלורי, גידול בעלי החיים בישראל נמצא בלחץ מתמיד מצד צרכנים העוינים את הטיפולים הכימיים בחקלאות ומתעניינים בשיטות המסורתיות שהצליחו לקיים עדרים במשך אלפי שנים בתנאי תברואה מאתגרים. תוצאות הסקר פותחות פתח לבדיקת יעילותם של כמה יישומים שעלו בסקר, כגון שימושים בטיון דביק ובאלת המסטיק נגד טפילים פנימיים וחיצונים. המכשול העיקרי לפיתוח גידול אורגני של בעלי חיים בישראל הוא מכשול וטרינרי, וייתכן שהלקוחות הראשוניים של הסקר הנוכחי יהיו המגדלים האורגניים.


מקורות ומידע נוסף

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2010. לנדאו, י., עזאיזה, ח., אבו-רביע, ע., קעדאן, ס. שימושים וטרינריים מסורתיים בצמחי ישראל.

מחקר יישומי