בשנים האחרונות עלתה הפופולריות של תוצרת אורגנית, בין השאר כתוצאה מעליית המודעות הסביבתית של הצרכנים. נשאלת השאלה האם חקלאות אורגנית אכן ידידותית יותר לסביבה בהשוואה לחקלאות רגילה. 

במחקר שהשווה את ההשפעות הסביבתיות של מטעי משמשים, שזיפים ותפוחי עץ אורגניים לעומת מטעים רגילים נמצא שההשפעות הסביבתיות של גידול אורגני של מינים אלה גבוהות יותר ליחידת משקל בהשוואה לגידול רגיל. חלק גדול מההפרש נובע מהיבול הגבוה יותר של המטעים הרגילים, בעוד שגובה חלק מהתשומות נשאר קבוע לדונם ללא קשר ליבול. 

תהליכי הייצור של הקומפוסט המשמש לדישון במטעים האורגניים

כמות הקומפוסט המשמשת לדישון מטעים אורגניים גדולה מכמות הדשנים המשמשים בגידול הרגיל. כתוצאה מכך, כמות האנרגיה הנדרשת בתהליכי הייצור וההובלה של הקומפוסט בשלבים השונים של מחזור החיים גדולה יותר מכמות האנרגיה הנדרשת בתהליכי הייצור של הדשנים המשמשים בגידול רגיל עבור יחידת שטח זהה. 

קטיף ואריזה

למיכון בקטיף ולשימוש בחומרי אריזה יש השפעה סביבתית גבוהה בהשוואה לתחומים אחרים. לשימוש בחומרי אריזה יש השפעה גדולה בעיקר בגלל השימוש בעץ כחומר גלם במהלך ייצור חומרי האריזה. ההשפעות הסביבתיות של מטעים אורגניים ומטעים רגילים דומות בתחום זה, וההשפעות הסביבתיות הנגרמות במהלך האריזה והקירור הן חלק מרכזי מכל ההשפעות הסביבתיות של הגידול. 

דישון

לשימוש בדשנים יש השפעה גדולה יותר בהשוואה לשימוש בחומרי הדברה, וחלק גדול מהשפעת השימוש בכימיקלים נובע מהשימוש בחנקן לדישון, במישרין (בגידולים הרגילים) או בעקיפין (בגידולים האורגניים, בגלל השימוש בזבל אורגני). בניגוד לחומרים רבים אחרים, שהשפעתם נובעת מתהליך הייצור שלהם במפעלים הכימיים, לשימוש בחנקן יש השפעה סביבתית ישירה גבוהה יחסית. לכן השפעת השימוש בחנקן גבוהה יותר מהשפעת השימוש בדשנים מסוגים אחרים. השפעת החנקן גבוהה גם בגידולים המתבססים על דשנים אורגניים, ולמעשה  לא נראה שיש יתרון משמעותי לדישון האורגני. 

הדברה

ההשפעה הסביבתית של השימוש בחומרי הדברה נובעת בעיקר מהשימוש באנרגיה ובחומרים אחרים במפעלים המייצרים את חומרי ההדברה, ופחות מההשפעה הסביבתית של חומרי ההדברה עצמם. השימוש בחומרי הדברה ידידותיים יותר לסביבה בכמויות גדולות יותר גורם, באופן אירוני, לנזק גדול יותר לסביבה הגלובלית, בהשוואה לשימוש בחומרי הדברה  ידידותיים פחות לסביבה בגלל שימוש במיכון ובאנרגיה בכמות גדולה יחסית, עקב הצורך לרסס כמה פעמים בשנה. 

לסיכום, ההבדל בהשפעה הסביבתית של מטעים אורגניים בהשוואה למטעים רגילים נובע מכך שבמטעים האורגניים שהיבול לדונם נמוך יותר, בשעה שחלק גדול מהתשומות לדונם נשארות קבועות. התהליכים בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר בגידול הם השימוש בחנקן לדישון והשימוש בחומרי אריזה. באופן כללי, כמות החומרים משפיעה יותר מהרכבם, משום שחלק גדול מההשפעה הסביבתית נובע מתהליכי הייצור של חומרי הגלם. באופן ספציפי, בשימוש בחומרי הדברה, כמות החומר חשובה יותר מסוג החומר, משום שההשפעה הסביבתית של חומרי ההדברה נובעת בעיקר מהאנרגיה הנדרשת לייצורם ופחות מההשפעות הבריאותיות שלהם. מכאן נובע כי בהשקעה במחקר ובפיתוח לשם הפחתת ההשפעה הסביבתית של החקלאות, יש לשים דגש על:

  • העלאת היבול לדונם בתור אמצעי מרכזי להפחתת התשומות הנדרשות לייצור טונה של יבול;
  • ייעול תהליך האריזה והאחסון ושימוש בחומרי אריזה ידידותיים לסביבה;
  • בחינת אפשרויות להפחתת כמות החנקן הנדרשת באמצעות חקלאות מדייקת או בשיטות אחרות;
  • בתחום ההדברה: להתרכז בהפחתת כמות חומרי ההדברה ותכיפות הריסוסים. 

מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2010. חרובי, נ., שלהבת, ש. שיפור השירותים האקולוגיים של ענף החקלאות: ניתוח הנזקים הסביבתיים מתשומות בייצור החקלאי.

מחקר יישומי