הסבת שטחים טבעיים נרחבים לשטחי חקלאות במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21 הביאו לשימוש הולך וגובר ביכולת הייצור הביולוגית של כדור הארץ ולשינויים דרמטיים בנופיו. למרות שהשימושים החקלאיים יכולים להיות מגוונים - שטחי מרעה, שדות פלחה, חממות פרחים, רפתות, יערות לעץ ועוד, התוצאה הסופית היא אחת: הסבת מערכות אקולוגיות טבעיות למערכות אקולוגיות חקלאיות לצורכי האדם. 

כשליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ מעובד לגידולים חקלאים או לצורכי מרעה. עוד רבע מהשטח היבשתי משמש למרעה טבעי, ו-1% עד 5% מהמזון מיוצר ביערות בר. לכך יש כמובן משמעות כבדת משקל; ההערכה היא ש-80% עד 90% מהשטחים שמתאימים להתיישבות על ידי בני אדם נמצאים כבר היום תחת השפעה כלשהי של מערכות חקלאיות. יתרה מכך,  מעל 1.1 מיליארד בני אדם, ברובם כאלו שפרנסתם תלויה ישירות בחקלאות, גרים באחד מהמוקדים החמים של  המגוון הביולוגי (biodiversity hotspots) – אזורים שבהם המגוון הביולוגי גם מאוד עשיר וגם מאוים.

למערכות חקלאיות השפעה נרחבת על הסביבה, בין אם הן אקסטנסיביות והיבול בהן נמוך יחסית ובין אם הן אינטנסיביות והיבול בהן גבוה. אזורים נרחבים של יערות וצמחייה טבעית נכרתו לצורכי חקלאות או לשם העץ שהיה בהם. מחצית מבתי הגידול הלחים נוקזו והוסבו לחקלאות, ביניהם גם ביצת החולה בצפון הארץ וביצות שפלת החוף.

בקנה מידה גדול יותר, החקלאות קוטעת את רצף הנוף הטבעי, ומחלקת אוכלוסיות של מיני בר ליחידות קטנות יותר, לעתים מבודדות זו מזו. קיטוע זה מקטין את סיכויי ההישרדות של תתי-האוכלוסיות.  


מקורות ומידע נוסף

Scherr, S. J. and McNeely, J. A. 2007. Farming with Nature: The Science and Practice of Ecoagriculture. Island Press

סקוטלסקי, א. 2010. מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים. נקודת ח"ן.

http://www.grida.no/graphicslib/detail/agriculture-land-use-distribution...

להבין חקלאות אקולוגית