בישראל, המודעות לבעיה של הפרשות בעלי חיים, בעיקר מרפתות חלב וממפטמות, במקביל  לצורך לייעל את הייצור, הביאו לארגון מחדש של הענף ביוזמה משותפת של מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד האוצר. הרפורמה החלה ב-1999 והסתיימה ב-2010. המשרד לאיכות הסביבה הצטרף לתהליך כדי להבטיח את ביצוע הרפורמה בהתאם לתקנים סביבתיים מתקדמים. בתהליך הייעול צומצם מספר הרפתות ב-30%, בעיקר על ידי איחוד רפתות. רוב הזיהום הנוזלי הופסק במהלך הרפורמה בזכות השקעות בתשתיות להגנת הסביבה, והענף צועד לקראת הסדרה מלאה. כ-53% מהמענקים הוקצו לנושא הסביבתי. 

כיום, כמעט 97% מרפתות החלב עומדות בדרישות מודל "רפת בועה" – דבר לא מחלחל החוצה וכל השפכים מנותבים בצורה מסודרת לפתרון קצה, למערכת הביוב או לדישון שדות. מי הגשם הנקיים היורדים על גגות הרפתות ומסביבן מנותבים החוצה בעזרת מרזבים ותעלות ניקוז. הוקמו מערכות אזוריות המפנות את הזבל מהרפת בתדירות גבוהה. בשלב זה, כ-50% ממצבת הבקר במשק החלב קשורים למיזמים אזוריים של פינוי וטיפול בזבל. בזכות תהליך זה ירד הזיהום לכנרת מהרפתות ב-70% עד 80%

בקיבוצים זיקים, יגור וכפר גלעדי הוקמו מתקנים להפקת ביוגז מזבל פרות. כ-36,000 חולבות קשורות למתקנים אלה. מתקנים אזוריים כגון מטב"ח (מתקן לטיפול בזבל בעלי חיים) יש בעמק חפר, הקולט זבל מ-12,000 חולבות. אך עלות הובלת הזבל מכבידה על הכדאיות הכלכלית המפעל. 

הישגים סביבתיים נוספים של הרפורמה:

  • נשמר הפיזור של הרפתות ברחבי הארץ, דבר שמבטיח את המשך גידול שטחי המספוא לא רק לאספקת מזון לרפת אלא כיעד לקולחין וגם לבוצות המופקות משפכים עירוניים.
  • הוכנסו לרפתות טכנולוגיות ייחודיות מפיתוח מקומי, שיוצרות אוויר יבש ברפת המאפשר ריפוד יבש וצמצום פגעי ריח וזבובים.

הרפורמה ברפת היא דוגמה של התארגנות המקדמת את התאמת הענף לדרישות המחמירות של הכלכלה והסביבה ובכך תורמת לקיימות שלו. יתרה מזאת, הרפורמה החלה בזכות יוזמה מקומית ישראלית של המגדלים ושל הממשלה, שראשיתה לא בלחץ חיצוני הדורש שיפור סביבתי כתנאי להמשך הייצוא, אלא בהבשלת המודעות הסביבתית והיענות לצורכי סביבה מקומיים.


מקורות ומידע נוסף

זליגמן, נ. ולחמן, א. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן. 

מחקר יישומי