הגידול בדרישה למזון, במקביל לאיום ההולך וגובר על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות הטבעיות, הביאו בתחילת שנות ה-2000 להתפתחות התפיסה של חקלאות אקולוגית. גישה זו קיבלה הכרה והגדרה לראשונה בדו"ח "עולם משותף, עתיד משותף: כיצד חקלאות אקולוגית יכולה לסייע להאכיל את העולם ולהציל את המגוון הביולוגי בטבע". הדו"ח הוזמן על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי  IUCN-The World Conservation Union והקרן ליבול עתידי Future Harvest  Foundation בשנת 2001. הדו"ח נועד לקדם את החזון של קהילות חקלאיות אשר מנהלות את משאביהן כדי לייצר יותר מזון ולהגן טוב יותר על המגוון הביולוגי בטבע.

בוועידת כדור הארץ, שנערכה ב-2002 ביוהנסבורג, דרום אפריקה, המכונה גם הוועידה עולמית לפיתוח בר-קיימא, יצאה קריאה לשותפות עולמית לקידום הפרדיגמה של "חקלאות אקולוגית".

ב-2004 התכנסו בניירובי, קניה, נציגי קהילות חקלאיות, ארגונים אזרחיים וסביבתיים, ארגוני שמירת טבע, ומוסדות פרטיים וממשלתיים מ-46 מדינות כדי לדון בקידום הפיתוח החקלאי במקביל להגנה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות הטבעיות. בעקבות הדיונים פורסמה "אמנת ניירובי" לקידום חקלאות אקולוגית. 

במהלך השנים הוקמו ארגונים שונים לקידום חקלאות אקולוגית ותכניות לימוד בתחום זה באוניברסיטאות רבות. בישראל הוקם במשרד החקלאות האגף לאגרואקולוגיה ובפקולטה לחקלאות הוקם החוג לאגרואקולוגיה ובריאות הצמח.


מקורות ומידע נוסף

McNeely JA and Scherr SJ (2001)  Common Ground, Common Future: How Ecoagriculture Can Help Feed the World and Save Wild Biodiversity

אמנת ניירובי, IUCN

להבין חקלאות אקולוגית