המערכות האקולוגיות מספקות למערכות החקלאיות קרקע פורייה, פירוק פסולת אורגנית ומחזור חומרי הזנה, שירותי האבקה, בקרת מזיקים ועוד. עם זאת, החקלאות המודרנית מתמקדת בהגדלת אחד משירותי המערכת האקולוגית   – אספקת מזון, עץ או סיבים, על חשבון שירותי מערכת אקולוגיים רבים אחרים. להלן כמה דוגמאות:

האבקה: בחקלאות המודרנית, דבורי הדבש הן המאביק הכמעט בלעדי של גידולים רבים. אולם קריסתן של כוורות דבורי דבש בעשורים האחרונים מדגישה את חשיבותם של מגוון דבורי הבר עבור החקלאות. מסתבר שאזורים כפריים שבהם מתקיים מגוון של דבורי בר בכתמי צמחייה טבעיים בשולי השדות, נהנים משירותי האבקה טבעיים ואינם תלויים בלעדית בדבורי דבש.

פירוק חומרים אורגניים בקרקע: דשנים סינטטיים מספקים רק כ-50% מכמות החנקן שבה משתמשים הצמחים בשדות המעובדים בממשק חקלאי אינטנסיבי. שאר החנקן מגיע מפירוק טבעי של חומרים אורגניים בקרקע. יעילות תהליכי הפירוק והמחזור של חומרים בקרקע תלוי לא רק בשלשולים, כפי שהחקלאים נוטים להניח, אלא במגוון קבוצות נוספות של יצורים מפרקים בקרקע. 

הדברה ביולוגית: מרבית המזיקים (הפוטנציאליים) במערכות חקלאיות אינם מדוכאים על ידי חומרי הדברה אלא על ידי מגוון של אויבים טבעיים המגיעים מחוץ למערכת החקלאית. שיטות להדברה ביולוגית המשמשות להתמודדות עם התפרצויות של מזיקים חקלאיים, מבוססות בדרך כלל על מין אחד יעיל של טורף. למעשה, במרבית המקרים, ההדברה הביולוגית יעילה יותר כאשר היא מתבססת על יותר ממין אחד ומתקיים שיתוף פעולה בין מינים שונים של טורפים וטפילים.  

ההשלכות של צמצום מגוון המינים על תפקוד המערכת האקולוגית ועל השירותים שהיא מספקת לא תמיד מורגשות באופן מידי. אולם, מערכות אקולוגיות טבעיות שבהן מצטמצם המגוון הביולוגי באופן משמעותי מאבדות את יכולת התגובה שלהן לשינויים סביבתיים, ולכן נוטות להיות פחות יציבות ויותר רגישות לשינויים והפרעות. באופן דומה, מערכות חקלאיות אינטנסיביות שבהן מגדלים באופן אינטנסיבי מינים מעטים בלבד הן מערכות לא יציבות שחשופות להפרעות תדירות. לעומתן, במערכות של חקלאות אקולוגית (Agro-ecology)  ניתנת תשומת לב מרבית לשימור מגוון ביולוגי גדול ככל האפשר, שיאפשר למערכת להגיב בגמישות לשינויים בלתי צפויים.


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: סקוטלסקי, א. 2010. מסדרונות אקולוגיים באזורים חקלאיים. נקודת ח"ן.

 

להבין חקלאות אקולוגית