נוסף על תרומה למגוון הנוף במרחב ובזמן ול"שירותים האקולוגיים" האחרים (קליטת מי גשם ופחמן דו-חמצני, תשתית לתיירות כפרית ועוד), יש  לחקלאות גם השפעות שליליות על הסביבה. 

אלה כוללות זיהום קרקעות ומים כתוצאה משימוש עודף בדשנים ופגיעה בצומח הטבעי ובמגוון הביולוגי עקב עיבוד ושימוש בלתי מושכל בחומרי הדברה. ריחות והפרשות של ענפי בעלי החיים, טיפול רשלני בשאריות אורגניות ופלסטיות ומבנים נטושים הנוצרים תוך כדי הייצור החקלאי, יכולים ליצור מטרדים ציבוריים וזיהומי סביבה מכוערים. השימוש בטרקטורים ובכלים כבדים אחרים ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים עלול לפגוע במבנה הקרקע ולעודד את סחיפתה לאחר גשמים חזקים או השקיה עודפת. סכנת הנזקים, ובמיוחד למגוון הביולוגי, גוברת ככל שהטכנולוגיה משתפרת ומצליחה לצמצם את התחרות מצד עשבי בר, מזיקים ומחלות. גם הגדלת קנה המידה של הפעילות החקלאית מקטינה את המגוון הסביבתי, אבל מצד שני היא גם יוצרת אפשרויות כלכליות יעילות יותר לפיקוח על התשומות. בטווח הארוך, הנזקים גוררים הוצאות שיקום ואולי אף אובדן כושר הייצור. חלק מנזקים אלה ניכרים במי התהום או באוויר. עלות הטיפול בנזקים אינה נופלת על החקלאי, ולעתים הוא אפילו אינו מודע להם. 

אם מביאים בחשבון כלכלי את כל הגורמים החיוביים (אם החקלאי מקבל תמורה בעבורם) והשליליים, אפשר לחשב את "מחיר הצל" – המחיר "האמיתי" של מוצר חקלאי. כל היתרונות שהחקלאי אינו נהנה מהם והנזקים שהוא אינו משלם בעבור תיקונם נקראים "עלויות חיצוניות" (נגזר מ-externalities באנגלית), אבל אולי המונח  "עלויות ציבוריות" ראוי יותר. בימים אלה, ויש להניח שבמידה גדולה יותר בעתיד, משקלן של ההשפעות הציבוריות יהיה גדול יותר בקביעת הקיימות של החקלאות.

גזם ופסולת בערבה. מקור: המוסד לבטיחות ולגיהות

גזם ופסולת בערבה. מקור: המוסד לבטיחות ולגיהות

שימוש בכלים כבדים. מקור: מרכז להבה נתיבות, צולם על ידי שגיא אורן מקיבוץ סעד. מתוך אתר פיקיוויקי

שימוש בכלים כבדים. מקור: מרכז להבה נתיבות, צולם על ידי שגיא אורן מקיבוץ סעד. מתוך אתר פיקיוויקי


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: זליגמן, נ. ולחמן, א. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן. 

מחקר יישומי