העלייה ביבול החקלאי ליחידת שטח במהלך המאה ה-20 היא, בין השאר, תוצאה של דישון הקרקע. פיתוח הטכנולוגיות לייצור דשנים כימיים אפשר להגדיל באופן משמעותי את כמות החנקן והזרחן בקרקע. כתוצאה מכך, במאה השנים שבין 1890 ל-1990, כמות החנקן הזמינה לפעילות ביולוגית גדלה פי תשע. כיום, פעילות האדם מייצרת יותר חנקן מאשר כל התהליכים הטבעיים גם יחד. עם זאת, לדשנים כימיים, שעליהם מתבססים היבולים הברוכים של החקלאות המודרנית, יש גם השפעות שליליות:

  • דישון בכמות עודפת עלול לזהם את הקרקע ואת מי התהום, בעיקר בתרכובות חנקן וזרחן. עם זאת, בדשנים יש גם כמויות מזעריות של מתכות כבדות ויש עדויות להצטברותן בקרקע.
  • שינוי הסביבה הכימית של הקרקע כתוצאה מדישון משנה את הרכב האורגניזמים שבתוכה, ולא תמיד לטובה.
  • מי שתייה ובהם ריכוזי חנקות מעל התקן יכולים להזיק לבריאות האדם. עודפי חנקות במים עלולים לחולל מחלות סרטן ומחלות בתינוקות. 

דישון יתר באזור חגורת החקלאות של המערב התיכון של ארצות הברית נשטף על ידי נהר המיסיסיפי ויובליו למפרץ מקסיקו, מרחק 1,500 קילומטרים משם, וגורם שם להתפתחות "אזור מת". האזור המת נגרם כתוצאה מתהליכיאאוטרופיקציה – העשרת מקורות מים בנוטריינטים, הגורמים לצמיחת יתר של אצות ולדלדול המים מחמצן בתהליכי הפירוק של האצות לאחר מותן. בתגובת שרשרת לירידת ריכוז החמצן, מינים אחרים מתים, תהליכי הפירוק שצורכים חמצן גוברים וריכוז החמצן יורד עוד. יש לציין כי תופעה דומה קיימת גם בחופים ימי אחרים, כגון הים השחור, הים הבלטי ולאורך חופי סין והודו.


הידע הדרוש לשם התאמת כמויות הדשן לצורכי הצמחים קיים, ולכן דישון תקין לא אמור לאיים על קיימות החקלאות או על טיב המים. אולם, הכמויות הגדולות של דשנים ומלחים שכבר נמצאים בקרקע ומחלחלים לאט לאט למי התהום ומוסיפים להמליח את מי התהום שנים רבות לאחר ביצוע הדישון. לכן, בקרה על כמויות הדשן ושיפור איכותם של מי ההשקיה הם אמצעים דחופים שבהם יש לנקוט כבר היום כדי לקיים את חקלאות העתיד ולשמר את איכות מי השתייה. 

בנוסף, כיום חלק גדול מהזנים החקלאיים עברו ברירה לזנים שדרישות החנקן שלהם נמוכות יחסית והם נותנים יבול גדול ליחידת חנקן. לדוגמה, בארצות הברית גדל יבול הגרעינים ב-3% בשנה ללא תוספת דשן, אלא רק כתוצאה מהשבחת הזנים לניצול יעיל יותר של החנקן בקרקע. 

מקורות ומידע נוסף

Scherr, S. J. and McNeely, J. A. 2007. Farming with Nature: The Science and Practice of Ecoagriculture. Island Press

(2012). Nitrogen Management in Agriculture. Retrieved from http://www.eoearth.org/view/article/51cbf0397896bb431f6a0c54

זליגמן, נ. ולחמן, א. 2013. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. נקודת ח"ן.

להבין חקלאות אקולוגית