סך כל המסחר בחקלאות גדל מאוד בשנים 2000-1961, אך עדיין הוא מהווה רק 10% מכלל התוצרת החקלאית. הפחתת הסובסידיות לחקלאים בעולם המפותח ועלייה בדרישה מסין ומהודו עשויים להגדיל עוד את הייצוא החקלאי במדינות המתפתחות. ההערכה היא שבעתיד כ-90% מהמזון שייצרך ברוב המדינות ימשיך להיות מיוצר בגבולות אותן המדינות.

הירידה בשיעור הצמיחה ביבולים החקלאיים במקומות כגון פונג'אב בהודו, המערב התיכון בארצות הברית ודלתת המקונג בדרום-מזרח אסיה מצביעים על כך שהייצור החדש הנוסף מגיע ממקומות שבהם הפוריות נמוכה יותר. למרות שאפשר אולי להתמודד עם ירידה זו על ידי השבחת הצמחים, שימוש בביוטכנולוגיה, יעילות רבה יותר בהשקיה ועוד, סביר להניח שהעלויות הכלכליות והסביבתיות יהיו גבוהות יותר.

כיום, כשני שלישים מהשטח החקלאי במדינות המתפתחות הם שטחים בעלי פוריות יבולים נמוכה יחסית, כגון שטחים צחיחים למחצה, מדרונות ויערות גשם. סביר להניח שבאמצעות טכנולוגיות שונות אפשר לשפר את היבול בשטחים אלה.

מקורות ומידע נוסף

Farming with Nature: The Science and Practice of Ecoagriculture. 2007. Island Press

להבין חקלאות אקולוגית