בארץ ישראל, ארץ התנ"ך וערש ההיסטוריה של דתות המערב, נודע לנוף החקלאי תפקיד נוסף - רקע ל"סיפור" היסטורי, מסורות דת ומורשת (יהודית, נוצרית ומוסלמית), שצמחו על רקע הנופים החקלאיים וקשורים בהם מבחינה אסוציאטיבית ורגשית. הנופים החקלאיים שיחקו תפקיד אידיאולוגי-מורשתי חשוב גם במסגרת התנועה הציונית, "דת העבודה" ו"גאולת האדמה". גם כאן, יקשה להבין את סיפור המפעל הציוני ללא נופי הדגן בעמק יזרעאל, מטעי התמרים בדגניה או הפרדסים בשרון.

מבחינת הקשר ההיסטורי-תרבותי, ראויים לשמירה אותם נופים שיש להם תפקיד בנשיאת הזיכרון ההיסטורי. נופים אשר דרכם ניתן להבין הלכי רוח, פרטים ומשמעות של הסיפור שהתרחש במקום. על ארץ ישראל, אשר הייתה זירה להתרחשויות הטבועות עמוק בהווייתה של תרבות המערב, לשמר ולטפח את הנופים שבבסיס אותן התרחשויות,  ואין הבדל בין מקום במהותו הפיזית ארכיאולוגית  ובין רוחו והווייתו של המרחב, אשר אמור לשקף את רוחו של הסיפור שהתרקם בו. הרקע וההקשר הסביבתי לסיפור חיוניים להבנת האירוע לא פחות מזו של ממצאים באתר ארכיאולוגי.

רעיונות אלה הובעו בכמה תכניות אשר הציגו את חשיבות המרחב לשמירה על זירת הסיפור ההיסטורי. תפיסה זו גובשה והשתכללה בתמ"א 35, תכנית המתאר הארצית אשר מיקדה את הנושא בהגדרת "מכלול נופי", המשקף את הסיפור ההיסטורי בנופיו של האזור ובהדגשת יתר של ההקשר הנופי-חקלאי. תמ"א 35 קבעה כ-40 מכלולי נוף בשטח כולל של כ-1.3 מיליון דונם, רובם על פני שטחים מעובדים. מכלולי נוף אלה מקפלים בתוכם את סיפורה של החקלאות העתיקה, המשתקפת עד היום בחלקות העיבוד המסורתיות בגליל, בשומרון וביהודה, בנופי ראשית ההתיישבות בעמקים ובשרון, בנופי מים דוגמת עמק החולה וארץ פלגי מים ובנופים המלווים דרכים עתיקות דוגמת נתיבי ארץ הבשורה ודרכי הבשמים. בנוסף, ישנה יוזמה לרישום נופים חקלאיים ב"רשימת המורשת העולמית" של Unesco, כאשר ערכם וחשיבותם התרבותית של נופים אלה מהווים תנאי מרכזי להכללתם במסגרת זו.


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: קפלן, מ., רינגל, נ., אמדור, ל. חקלאות נופית – חקלאות בת קיימא. נקודת חן, 2011

להבין חקלאות אקולוגית