ברפת החלב בארץ יש כ-120,000 פרות חולבות. נוסף על הפרות, 230,000 עגלים ועגלות מפוטמים בתנאים אינטנסיביים. אלה באים מעדר החלב ומעדר הבקר לבשר ומייבוא, תחילה מפולין ובשנים האחרונות מאוסטרליה. רוב הכבשים והעזים במגזר היהודי (טבלה 3) מוחזקים בדירים בתנאים אינטנסיביים. במגזר המיעוטים הממשק מעורב: עדר אימהות אקסטנסיבי במרעה ופיטום טלאים אינטנסיבי בדיר. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כל אלה מייצרים כמות השווה להפרשות כלל האוכלוסייה האנושית בארץ. סך כל השפכים והתשטיפים הנוצרים בתהליך הייצור ברפת נאמד ביותר מחמישה מיליון טונות בשנה. אלה גורמים פגיעה חמורה בסביבה אם אינם מטופלים כראוי. 

בעיה נוספת היא מיקום הרפתות: כמחציתן ממוקמות בצפון הארץ, אזור רגיש מבחינת משק המים של ישראל בגלל השטח הקרסטי של הגליל, שמעביר מים במהירות דרך הסדקים והמחילות למי התהום, ובגלל הרגישות של אגן ההיקוות של הכנרת. המפגעים הסביבתיים העיקריים בענף הם זיהום קרקע ומקורות מים וחומרי הזנת הצמח (בעיקר זרחות וחנקות), מלחים, חומר אורגני ומחוללי מחלות, וכן מפגעי ריח, זבובים ומפגעים חזותיים. כל אלה מאיימים על בריאות הגידולים החקלאיים בשטחים שאליהם מופנה הזיהום.

בישראל, כ-6.6 מיליון תרנגולות מטילות, 24 מיליון תרנגולות לפיטום ו-4 מיליון תרנגולי הודו. כמות הפרש המוצק בענף זה גדולה מכמות הפרש המוצק ברפתות: יותר ממיליון טונות זבל בשנה, מהן 10,000 טונות חנקן צרוף. עם זאת, הפרש מלולים בעייתי פחות מזה של רפתות ודירים משום שהוא מוצק ולא נוצרים ממנו שפכים המהווים סכנה לזיהום מים. בכל זאת, סילוק הכמויות הגדולות של הפרש אינו נטול בעיות. זבל לולי הפטם בעייתי פחות מלולי מטילות, משום שהוא מורכב מלשלשת ומחומרי ריפוד ומשמש להזנת בעלי חיים וכדשן לגידולים חקלאיים. קשה יותר למחזר זבל מלולי מטילות, שהוא ברובו נוזלי ואין לו כיום שימוש. 

מגזרכבשיםעזים
המיעוטים311,85756,435
היהודי195,45420,881
סה"כ507,31177,316

טבלה: כבשים ועזים במגזר היהודי ובמגזר המיעוטים  (השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2005)


מקורות ומידע נוסף

זליגמן, נ. ולחמן, א. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן. 

מחקר יישומי