חקלאות אינטנסיבית של גידול יחיד (monoculture) מעודדת בדרך כלל את אוכלוסיות המזיקים, בין השאר כיוון שבשטחי הגידול חסרים משאבים הדרושים לפעילותם היעילה של האויבים הטבעיים של המזיקים. האתגר הוא לשנות את בית הגידול החקלאי באופן שמרחיב את שירותי המערכת החיוביים וממזער את השירותים השליליים. 

במחקר נבחנה האפשרות להרחיב את שירותי ההדברה הביולוגית של מזיקים בפרדס באמצעות זריעת צמחי כיסוי בין השורות בפרדס, שיעודדו את חברת פרוקי הרגליים מבלי לגרום עלייה ברמת המזיקים ולפחיתה ביבול. מחקר זה הוא רכיב אחד במיזם רחב יותר, שבו נבחנת התועלת החקלאית והסביבתית שגלומה בצמחי הכיסוי, מבחינת שימור הקרקע ומניעת סחף, צמצום השימוש בחומרי הדברה, מניעת זליגת חומרים רעילים למקווי מים, הדרישות התזונתיות של העצים, חיסכון במי השקיה ועוד. מרַכז המיזם הוא ד”ר גיל אשל (התחנה לחקר הסחף, משרד החקלאות ופיתוח הכפר). במחקר נבחנו השפעותיהם של שלושה משטרים שונים לכיסוי הקרקע בפרדס ושל ביקורת ללא צמחי כיסוי על השוֹפַע (abundance) והמגוון של חברת פרוקי הרגליים בפרדס, על חברת האויבים הטבעיים הפוטנציאליים בפרדס, על רמת המזיקים על העצים בפרדס ועל איכות הפרי.   

ניסוי השדה נערך במטע הדרים בשרון, שהוצבו בו חלקות של ארבעה טיפולים: צמחייה טבעית האופיינית לאזור בין שורות העצים בתוספת חיפוי הגדודיות בשבבי עץ; שיבולת שועל ובִקְיָה בין העצים, ללא חיפוי הגדודיות כלל; שיבולת שועל ובִקְיָה בין העצים, עם חיפוי הגדודיות בשבבי עץ; קרקע חשופה ללא צמחים ושבבי עץ. פרוקי הרגליים נדגמו, מוינו ונספרו, ומזיקים ואויבים טבעיים נרשמו כקבוצות תפקודיות נפרדות. כמו כן, נרשמו מידת הנזק לפרי, רמת היבול ואיכותו.   

תוצאות המחקר מראות כי זריעת צמחי בר על קרקעית הפרדס הגדילה את מגוון פרוקי הרגליים ואת שוֹפַע הפרטים בפרדס, וכן את שכיחות האויבים הטבעיים על העצים. המזיקים השונים הגיבו באופן שונה לצמחי הכיסוי בניסוי. לא נרשמו השפעות מובהקות של צמחי הכיסוי על המזיקים העיקריים ועל איכות הפרי. מהנתונים עולה שקיים מתאם חיובי ומובהק בין מגוון פרוקי הרגליים על צמחי הכיסוי ובין מגוון האויבים הטבעיים על העצים. לפיכך, ביסוס צמחי כיסוי בפרדס צפוי להרחיב את שירותי ההדברה הביולוגית של המזיקים ולצמצם את הצורך בריסוסי הדברה רעילים, תוך שמירה על רמת היבול ועל איכותו. 

בעבר ניתנה עיקר תשומת הלב לחשיבות שיש לזמינות הטרף או הפונדקאים לקיום אוכלוסיות של חרקים טורפים ופרזיטואידים. לאחרונה התבררה חשיבותה של זמינות מקורות מזון ממקור צמחי, כגון אבקת פרחים וצוף, לקיומם של אויבים טבעיים בבית הגידול. לדוגמה, מרבית הצרעות הטפיליות ניזונות אך ורק מרקמות גוף הפונדקאי שלהן בשלב הזחל, אך משנות את דפוסי ההזנה שלהן בשלב הבוגר, וניזונות בעיקר מצוף ומאבקת פרחים. כמו כן, לזמינות מקורות מזון צמחיים יש לעתים השפעה מכרעת על מחזור החיים של אויבים טבעיים אוכלי כל. זמינות גבוהה של מזון צמחי איכותי עשויה לשפר את מצבם התזונתי של חרקים אלה בעִתות של מחסור בטרף, ובכך לאפשר להם לשרוד בבית הגידול גם כאשר הטרף נדיר. לכן, תכניות להדברה ביולוגית חייבות לספק את כל צורכי האויבים הטבעיים של המזיקים, לעתים תוך הוספת סוגי מזון אלה למערכת החקלאית בצורות שונות.  

צמחייה משנית, שאינה הגידול החקלאי, שמוספת לבית הגידול החקלאי, מספקת לאויבים הטבעיים מקורות מזון, מקומות מסתור, אתרי הטלה, תנאי מיקרו-אקלים מועדפים וטרף חלופי. הכנסת צמחייה מגוונת ועשירה אל תוך מערכת חקלאית שיש בה גידול יחיד, עשויה להתאים יותר לדרישות האויבים הטבעיים בהשוואה להכנסה של גידול יחיד נוסף אל תוך המערכת. מכאן, שהכנסת צמחיית בר מגוונת אל תוך מערכת של גידול יחיד טומנת בחובה אפשרות להגברת ההדברה הביולוגית הטבעית. אחת הדרכים להגברת החשיפה לצמחיית בר היא שימור צמחייה כזו בשולי השדות. בפרדסים רחבי ידיים, שהמרחק בהם בין שולי השדה למרכזו גדול, ניתן להגדיל את החשיפה לצמחיית הבר על ידי זריעת רצועות צמחיית בר בתוך שטח השדה במקרה של שדות, או להשתמש בצמחיית הבר כבגידול כיסוי במקרה של פרדסים ומטעים. רצועות זרועות של צמחיית בר נמצאות בשימוש בסדרי גודל גדולים בשווייץ ומחקרים שנערכו שם מראים כי רצועות כאלה גורמות לעידוד מגוון מיני פרוקי הרגליים בשדות הסמוכים אליהן.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2014. קול, מ., שטרנברג, מ. צמחיית כיסוי ככלי לשימור המגוון הביולוגי: שקלול שירותי מערכת חיוביים ושליליים של פרוקי רגליים בפרדס.

מחקר יישומי