היעדר מערכת תגמול לחקלאים עבור התועלות הנלוות שהן בגדר תרומות חיצוניות, פוגעת בחברה, הן  בדור הנוכחי והן בדורות הבאים. 

לדוגמה, הציבור בישראל ובארצות רבות אחרות מעריך מאוד את הנוף החקלאי המסורתי בשל ערכיו התרבותיים והאסתטיים. מנגד, הקרקע החקלאית היא בבעלותם או בניהולם של חקלאים, המעוניינים להפיק רווחים מעיבודה. שיטות עיבוד מודרניות וממוכנות הופכות את אחזקת הנוף המסורתי, הכולל חלקות קטנות או עיבוד בטרסות לאורך צלע הר, ללא כדאי כלכלית. כיום, אין מנגנון המציע תשלום תמורת אספקת ערכי הנוף הללו, פיצוי עבור ההפרש בין הרווח הנובע מעיבוד בשיטה מודרנית לרווח הנובע מעיבוד בדרכים המסורתיות. דוגמה קיצונית להפסד כזה היא עצם הפסקת העיבוד החקלאי עקב חוסר כדאיות כלכלית בהשוואה לאפשרויות אחרות. הפסקת העיבוד עלולה להביא בעקבותיה נטישת קרקעות, נטישת חיי כפר ומסורת חקלאית, והיעלמות תרבות שלמה הסובבת סביב המעשה החקלאי.

שדרת עצי הדר בכניסה לרחובות. מקור: Google Street View

שדרת עצי הדר בכניסה לרחובות. מקור: Google Street View

הפסקת קיומה של החקלאות במקומות בהם היא מתקיימת כיום תגרור אחריה אובדן התועלות החיצוניות אשר עד כה לא הוערכו ולא נמדדו במונחים כלכליים. מעצם אובדנה של קרקע חקלאית תיפגע שורה ארוכה של ערכים קיומיים לחברה:

  • אובדן שטח פתוח. הקרקע החקלאית, אשר אינה משמשת עוד בתפקידה, הופכת להיות יעד זמין ללחצי פיתוח, בין אם הפיתוח נדרש – ועונה אחר מסגרות התכנון הארצי, ובין אם לאו. מגמות של הסבת קרקע חקלאית לפיתוח, המנוגדות להתוויות התכנון הארצי, רווחות כיום ומכרסמות בעתודות הקרקע של המדינה.
  • אובדן כושר ייצור מזון. בעקבות הסבת קרקעות חקלאיות לפיתוח תאבד האפשרות לייצר ולספק מזון מן הטבע לאוכלוסייה הולכת ומתרבה.
  • אובדן היכולת לחדש ולהעשיר את מי התהום.
  • פגיעה במגוון הביולוגי וחסימת מסדרונות אקולוגיים.
  • נופי תרבות ומורשת, המספרים את סיפורה של הארץ, ילכו וייעלמו וההנאה האסתטית וחוויית ההתבוננות והרוגע שאותן מעניק הנוף החקלאי – יאבדו. 

אפשר לומר שזהו ביטוי של "הטרגדיה של שטחי המרעה הציבוריים" - אינטרסים מקומיים ופרטניים תופסים את מקומו של האינטרס הציבורי הרחב. מכאן קצרה הדרך לתפוס את המעשה החקלאי כמבטא פיתוח בר-קיימא (או את שלילתו).


מקורות ומידע נוסף

 מעובד מתוך: קפלן, מ., רינגל, נ., אמדור, ל. חקלאות נופית – חקלאות בת קיימא. נקודת חן, 2011.  

להבין חקלאות אקולוגית