שירותי המערכות החקלאיות מעבר לשירותי האספקה, המכונים גם התרומות החיצוניות של החקלאות, הם השפעותיה החיוביות של החקלאות בתחומי החברה, הסביבה והכלכלה, שאינן כלולות ומתומחרות כתוצרת חקלאית. 

בעשרות השנים האחרונות התפתחו מודלים שמתארים כשלי שוק – מצבים שבהם כוחות השוק עצמם לא מובילים להקצאת המשאבים היעילה ביותר ולאספקה המיטבית של מוצרים ושירותים. גם בתחום החקלאות קיים כשל שוק שנוגע לתועלות החיצוניות של החקלאות. אלו הם הערכים הנובעים מן השטחים החקלאיים, מעבר לשיווק המוצר החקלאי כשלעצמו. החקלאים ממשיכים לייצר בפועל "מוצרים" בדמותם של מראות נוף, תרבות ומורשת לציבור הרחב וקיים עניין ציבורי מובהק בשמירת ערכים אלו ובטיפוחם, כך שהדור הנוכחי והדורות הבאים יוסיפו ליהנות מהם. למרות של"מוצרים" הללו יש הערכה וביקוש גבוהים והם ניתנים לציבור בחינם, לא קיים כיום מנגנון שוק המסוגל להעניק תמורה לחקלאים על הערכים והתועלות הנגזרים מפועלם. 

כאשר היה מקומה של החקלאות בחברה ובכלכלה איתן, היא עמדה בזכות תוצריה החקלאיים הכלכליים המובהקים ובזכות תמיכה חברתית וציבורית. בתקופות אלה היו שאר שירותי המערכת האקולוגית החקלאית  - התועלות החיצוניות, מקובלות כדבר מובן מאליו. החברה נהנתה מהן, ומעולם לא התבקשה לשלם עבורן. כיום, כאשר מחירי התשומות של החקלאות – הקרקע, המים ושכר העבודה – האמירו, והתרומות החיצוניות טרם הופנמו לשכרו של החקלאי, מתערער הבסיס הכלכלי של החקלאות, ובעקבות זאת מתערערות ואובדות גם התרומות הבאות ממנה.

על מנת להתמודד עם כשל השוק הזה וליצור מערכת של גמול לחקלאי, יש להגדיר ולכמת את התרומות החיצוניות של החקלאות, לאמוד את תרומתן לחברה ולתמחר אותן. משימה זו אינה פשוטה משתי סיבות:

ראשית, הציבור הורגל לראות בתרומותיה החיצוניות של החקלאות דבר "מובן מאליו", הניתן חינם אין-כסף, והוא חלק בלתי נפרד מסביבתנו. אם לא נפנים את תרומותיה החיצוניות של החקלאות ונתמחר אותן, תרומות אלו ילכו וייעלמו.

שנית, התרומות החיצוניות של החקלאות הן מגוונות, מופיעות בעוצמות שונות ובהקשרים תרבותיים וחברתיים שונים, שונות מאזור גיאוגרפי אחד למשנהו ובתקופות זמן שונות, על פי צרכיה, מאווייה ואורחות חייה של החברה.

יש למצוא דרכים להתגבר על הקשיים הללו ולשאוף להעריך את הערך הכלכלי של מגוון התרומות החיצוניות של החקלאות. בשנים האחרונות התפתחה ספרות ענפה העוסקת בתרומות החיצוניות של החקלאות ובניסיונות לאמוד ולכמת את ערכן. תרומות חיצוניות אלו סווגו ומוינו על פי תחומים, כדי לבחון את השפעתן בנושאים ובהקשרים שונים. החלוקה לתחומים חשובה, מכיוון שהיא מאפשרת לזהות את הגורמים הנהנים מן התרומות, לאפיין את החקלאות התורמת לתחומים מסוימים ולתגמלה בהתאם.


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: קפלן, מ., רינגל, נ., אמדור, ל. חקלאות נופית – חקלאות בת קיימא. נקודת חן, 2011.  

להבין חקלאות אקולוגית