המהפכות הגדולות בחקלאות של מיכון החקלאות החלו עם מנוע הקיטור במאה ה-18. מנוע הבערה הפנימית, שהופיע במאה ה-19, הוביל להמצאת הטרקטור המודרני וכלי חקלאות מכניים מגוונים. עם הזמן החליפו הכלים הרבים הנוספים שהומצאו, ביניהם מכונות זריעה, קציר והקומביין, את רוב הידיים העובדות בחקלאות ובכפר. התפתחות זו סיפקה את כוח העבודה למהפכה התעשייתית והייתה הגורם לשינויים הדמוגרפיים האדירים שבאו בעקבותיה. המיכון השפיע גם על הרכב מיני עשבי הבר בשדות – מינים שהיו נפוצים כמעט נעלמו, ולהפך. עם התחכום גדל גם הדיוק בביצוע; הספקי העבודה גדלו, ובזכותם (לצד גורמים נוספים) גם היבולים. החוות גדלו, ובמאה ה-20 כבר התארגנו חברות חקלאיות גדולות (במקרים רבים משפחתיות), שנוצרו מחיבור של חוות משפחתיות קטנות. חלקן גדלו עד כדי כך שהם מנהלות היום מחקר ופיתוח עצמאיים. 

חקלאות בת-קיימא במשך הדורות- זריעה, דיש, איסוף.

חקלאות בת-קיימא במשך הדורות- זריעה, דיש, איסוף.

ההתפתחות הטכנולוגית נמשכה בעידן המחשבים, בתחילה בעיקר בהנהלת חשבונות, אבל עם הזמן גם בהפעלת מערכות השקיה, רפתות חלב, מכונות מיון תוצרת, ובאחרונה שליטה בכמויות הדשן וחומרי הדברה. המחקר והפיתוח בתחום המיכון והמחשוב לא פסקו וימשיכו לשנות את פני החקלאות, במיוחד בארצות התעשייתיות, ובכללן בישראל. 

לייצור המיכון ולשימוש בו דרושות כמויות גדולות של דלק פוסילי, מה שגורם להוספת כמויות נכבדות של פחמן דו-חמצני וחומרים מזהמים אחרים לאטמוספרה. מספר הטרקטורים והכלים המלווים האחרים בארה"ב, בצרפת וגם בישראל, עלה בהתמדה במאה ה-20 עד שנות ה-80, ואחר כך התייצב ואפילו ירד. בארצות המתפתחות כמו ברזיל וסין, המספר ממשיך לגדול. 

מספר הטרקטורים בשימוש בישראל ובכמה ארצות בעולם במאה ה-20.

מספר הטרקטורים בשימוש בישראל ובכמה ארצות בעולם במאה ה-20. מתוך: FAOSTAT; USDA; הלמ"ס


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: זליגמן, נ. ולחמן, א.. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן. 

מחקר יישומי