החקלאות האורגנית מדגישה בעיקר את האיסור בשימוש בתשומות כימיות או סינתטיות, כגון דשנים, חומרי הדברה ומוצרים רפואיים כמו הורמונים ואנטיביוטיקה. במקומם מוצעים תחליפים בצורת מחזור זרעים, הדברה ביולוגית ודישון אורגני. 

שטח החקלאות האורגנית בעולם עלה במשך העשור האחרון פי שתיים וחצי, מ-150,000 קמ"ר ל-370,000 קמ"ר. אבל, למרות הגידול המרשים, סך כל השטח עדיין מהווה פחות מ-1% משטחי העיבוד בעולם. השטח היחסי גדול יותר בארצות מפותחות ובאיחוד האירופי, שם העלייה בשטח הגידול האורגני הגיעה במדינות מסוימות ל-4.7% משטח העיבוד. עיקר המוצרים האורגניים שנקנים הם מוצרי חלב וביצים, ירקות ופירות. בגרמניה חלק גדול מהמוצרים האורגניים מקורם מבעלי חיים שיוצאים למרעה (בשר בקר, כבשים ועזים וביצים).

בישראל, בשנת 2007, חקלאות אורגנית התנהלה על פני 57 קמ"ר; צריכת המזון האורגני בארץ היוותה 0.6% מצריכת המזון הטרי ו-80% מהירקות האורגניים ו-40% מן הפירות האורגניים הופנו לייצוא. בין השנים 2007 ו-2012 הוכפל השטח של גידולים אורגניים. עם זאת, התשומות בחקלאות האורגנית גבוהות והתוצרת יקרה, כך שלמרות הגידול הנמשך בשטח ובייצור נראה שהחקלאות האורגנית תישאר נישה צנועה בכלל הייצור החקלאי בארץ ובעולם.


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: זליגמן, נ. ולחמן, א. 2013. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. נקודת ח"ן.

 

להבין חקלאות אקולוגית