עברית 
נזקי הדברה בישראל
אחת ההשלכות האפשריות של החקלאות האינטנסיבית היא נזקי הדברה. בישראל רשומות יותר מ-700 תרכובות כימיות המותרות לשימוש חקלאי. הן כוללות קוטלי חרקים, אקריות, נמטודות, פטריות, עשבים, חיידקים, רכיכות ומכרסמים, וגם חומרים מושכי חרקים, דוחי ציפורים ויונקים, חומרי עישון, מווסתי גידול צמחים, גורמי שלכת ועוד. עיקר החומרים הם קוטלי עשבים, קוטלי פטריות וקוטלי חרקים.
כיצד משפיע השימוש בחומרי הדברה על החי בישראל?
- דורסים: כמעט כל 39 המינים בארץ נפגעו מהצטברות של חומרי הדברה ברקמות. לאחר איסור השימוש ב-DDT, בפחמניים כלוריים אחרים ובגפרת התליום, חלה התאוששות חלקית.
- ציפורים אוכלות חרקים: נפגעו בעיקר מינים החיים בקרבת שדות. לעומתם, התרבו מינים עמידים יחסית לחומרי הדברה, כגון אנפית הבקר והשחרור.
- עטלפי חרקים: קבוצת היונקים שנפגעה ביותר. הפגיעה העיקרית הייתה ישירה, מאיוד מערות להשמדת עטלפי פירות. העטלפים נפגעו גם מהרעלה משנית, עקב אכילת זחלי עשים – מזיקים של גידולי חקלאות.
- יונקים טורפים: נפגעו בעיקר מפעילות לביעור כלבת ומהרעלת תנים שפגעו בצינורות פלסטיק. רוב המינים התאוששו כאשר נאסרו ההרעלות.
דורסים, ציפורים אוכלות חרקים, עטלפים ויונקים טורפים רבים נפגעו מהדברות בישראל.
למעלה מימין: חמריה חלודת-זנב (Cercotrichas galactotes). מקור: Wikimedia Commons; למעלה משמאל: אוזנן אפור (Plecotus austriacus). מקור: Wikimedia Commons; למטה מימין: תן זהוב (Canis aureus). צילום: עוז ריטנר; למטה משמאל: עקב עיטי (Buteo rufinus). צילום: עוז ריטנר.
על מנת להבטיח שימוש בטיחותי ויעיל בחומרי ההדברה נחקקו כמה תקנות, ביניהן תקנות הגנת הצומח (הסדר ייבוא ומכירה של תכשירים כימיים) ותקנות בדבר קיום פרטי הוראות בתווית האריזה (הגדרת תווית התכשיר למסמך חוקי שחובה לעמוד בהוראותיו).
מקורות ומידע נוסף
מתוך: זליגמן, נ. ולחמן, א. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן.