חלק ניכר מגידולי המזון החקלאיים ומצמחיית הבר תלויים בשירותי האבקה של חרקים מאביקים טבעיים. דבורת הדבש ממלאת תפקיד מרכזי באספקת שירותים אלה הן באזורי בר טבעיים והן בשטחים חקלאיים של גידולי שדה וגידולי ירקות ועצי פרי. אולם התפשטותם של שטחי החקלאות גורמת, בין היתר, לקיטוע המארג האקולוגי וליצירת פסיפס של שטחים טבעיים ושל חלקות חקלאיות. מכיוון שהפרקטיקה החקלאית כוללת שימוש נרחב בכימיקלים לצורך קטילת עשבים והדברת פרוקי רגליים מזיקים ומחוללי מחלות, היא עלולה לפגוע באוכלוסיית דבורי הדבש בדרכים שונות, ישירות או עקיפות. הפגיעה עשויה להיות זמנית או מצטברת, אקוטית או כרונית, ולהחליש את הדבורים ואת יכולתן להתמודד עם מחוללי מחלות.

התופעה העולמית של הידלדלות האוכלוסיות של דבורי הדבש בשני העשורים האחרונים מעוררת דאגה רבה בקרב דבוראים, חקלאים וקובעי מדיניות כלכלית. המחקר המדעי מצביע על האפשרות שמעורבים בכך כמה גורמים, כגון שינויי אקלים, שימוש בתכשירי הדברה, מעבר לאינטנסיפיקציה ולמונוקולטורה בחקלאות, מזיקי כוורת וגורמי מחלה. בשנים האחרונות דווחו גם בישראל מקרים של הידלדלות אוכלוסיות דבורים. דבוראים מסחריים בישראל דיווחו על אובדן של 25% מהדבורים, על היחלשות הכוורות ועל ירידה בתפוקה.  


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2015. שריג, ש., סורוקר, ו., סלבצקי, י., קמר, י., זידמן, א., ברקאי, ד., קנול, י. ניטור הזליגה של חומרי הדברה משדות חקלאיים לאזורים טבעיים שכנים.

Soroker et al. (2010) Evaluation of colony losses in Israel in relation to the incidence of pathogens and pests. Apidologie. DOI: 10.1051/apido/2010047

להבין חקלאות אקולוגית