בישראל, גופים שונים פעילים בפיתוח ובהקמה של שבילי טיול במרחב החקלאי. גופים אלה עושים עבודה ברוכה בסיוע להשקעה הראשונית ובהקמת השבילים, ולפעמים גם תומכים בעלויות התחזוקה של התשתיות. עם זאת, תחזוקה שוטפת, כגון פינוי אשפה בסמוך לשבילים, בדרך כלל אינה נתמכת על ידי הרשויות והחקלאים נדרשים לבצעה בעצמם. 

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ככלל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר תומך ברעיון של שילוב שבילי מטיילים במרחב הכפרי, בין היתר כחלק מאחת המטרות של האסטרטגיה לפיתוח בר-קיימא של המשרד (מאי 2010): "לחזק את מעמדם ותדמיתם של החקלאות והכפר כבעלי ערכים חברתיים ותרבותיים, נופיים ואקולוגיים, בהווה ובעתיד", והיעדים: "ליצור זיקה בין החקלאות והציבור הרחב"; "לחזק את פיתוח התיירות הכפרית והחקלאית כשגרירה של החקלאות בקרב הציבור העירוני"; ו"לטפח אזורים חקלאיים הנמצאים בחשיפה מוגברת לציבור הלא חקלאי". 

מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנוגע להקמת שבילי טיול בשטחים החקלאיים נוסחה במסגרת מסמך "שביל ישראל לאופניים – הנחיות לתכנון וקידום השביל בשטחים חקלאיים":

  • המשרד מתנגד לחסימת שבילי טיול והליכה בשדות החקלאיים, ותפיסתו היא כי יש חובה לפתוח את השטח למען פיתוח תיירות חקלאית.
  • משרד החקלאות מממן / משתתף במימון פרויקטים שונים של פיתוח שבילים במרחב החקלאי, במסגרת התכנית "עוגנים בכפר", המופעלת על ידי הרשות לתכנון במשרד החקלאות. 
  • משרד החקלאות אישר למימון משנת 2007 ועד 2014 74 תכניות לשבילי טיול ואופניים, המהוות 13% מסך תכניות פיתוח הכפר של משרד החקלאות. אין ספק כי נתונים אלו מעידים על כך כי מדובר בנפח משמעותי של פעילות. 
  • משרד החקלאות גם תומך בפרויקט שביל ישראל לאופניים "כתשתית בלתי אמצעית לפיתוח המרחב הכפרי – לצורך חשיפת החקלאות והיישובים הכפריים לציבור הרחב, לשמירה על המרחב החקלאי ועל יופיו, ולפוטנציאל הטמון בפיתוח תיירותי נלווה".
  • אל משרד החקלאות מגיע משוב מצד החקלאים במקרה של בעיות: אל משרדי מחוזות משרד החקלאות מגיעות תלונות מצד חקלאים בנושא זה.
  • אשר לקונפליקטים הכרוכים בשבילים במרחב החקלאי: משרד החקלאות מסייע לחקלאים בהתמודדות עם גניבות חקלאיות, בשיתוף פעולה עם משמר הגבול וכן עם ארגון "השומר החדש".
  • למשרד החקלאות אין מדיניות כוללת בנוגע לגידור סביב שבילים. אם המתכננים מחליטים שיש צורך בגידור, אפשר לקבל סיוע במימון לכך.

נכון לשנת 2014 משרד החקלאות איננו מעורב בפעילות הסברה מול המטיילים בנושא של שמירת ערכי המרחב החקלאי, הימנעות מפגיעה בתוצרת וכיוצא בזה. 

מועצות אזוריות

המועצות האזוריות הן גורם מפתח בייזום וקידום הקמת שבילי טיול בשטחים החקלאיים, והן אחראיות לפיתוח חלק מהשבילים, בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים. מגמה זו משקפת את תפיסתן של המועצות האזוריות בדבר התועלת בשבילי טיול עבור תושבי המועצה האזורית, פיתוח התיירות במרחב ועוד.

יש לזכור כי המועצות האזוריות נושאות בפועל בעלות השוטפת הנובעת מנוכחות מטיילים בשטחים החקלאיים, שכן הן מממנות את פינוי האשפה ומתמודדות עם קונפליקטים נוספים הכרוכים בנוכחות המטיילים בשטח. לדוגמה, במקומות שבהם החקלאים לא דואגים לפינוי נאות של פסולת חקלאית, המטיילים "מרשים לעצמם" להוסיף לפסולת בשטח המעובד. אמנם במסגרת התכנית "עוגנים בכפר" של משרד החקלאות 10% מתקציב הפרויקט מוקדש לתחזוקה, אבל הכוונה היא לתיקון נזקים לתשתית ולא לפינוי אשפה.

במקרים מסוימים, המועצות האזוריות משקיעות באופן ישיר בפיתוח שבילי המטיילים ונקודות התצפית/מנוחה. לעומת זאת, מועצות אזוריות אחרות אינן מעודדות הקמת שבילים המיועדים לתנועה חופשית של הציבור ומעדיפות שרק קבוצות מאורגנות ומודרכות יסתובבו בשטח החקלאי.

רשויות הניקוז

רשויות הניקוז פעילות מאוד בפיתוח שבילי טיול במרחב החקלאי, ומהוות שותף של משרד החקלאות בנושא זה. 

קק"ל

קק"ל משקיעה משאבים רבים בפיתוח אתרים ושבילי טיול בשטחים הפתוחים, כולל שבילים העוברים במרחב החקלאי. קק"ל פעילה בכל שלבי ההקמה והתחזוקה של השביל, החל בתמיכה בהליכי התכנון של שבילים, דרך תמיכה בביצוע בפועל וכלה בתמיכה בתחזוקה.  בשביל הטיול לאורך נחל גוברין (באזור המועצה האזורית שפיר), קק"ל מהווה שותף מרכזי בפיתוח השביל ונקודות התצפית והישיבה ובתחזוקתם. גם בהרי יהודה וצפון הנגב קק"ל פעילה בהקמת שבילי אופניים במרחב החקלאי. קק"ל מנסה לעניין יישובים חקלאיים בפיתוח שבילי הליכה במרחב החקלאי, במידות שונות של הצלחה. לעתים מדובר בפרויקטים משותפים לכמה רשויות - רט"ג, רשות ניקוז ומשרד החקלאות.

נכון ל-2014 קק"ל אינם פותחים שבילים חדשים לכלי רכב ממונעים, אלא רק להולכי רגל ולרוכבי אופניים. 

החברה להגנת הטבע

החברה להגנת הטבע מסמנת שבילי הליכה בטבע ומפרסמת מפות שבילים, בעיקר בשבילי הליכה בטבע (לא שבילי אופניים או רכב). חלק מהשבילים, למשל שביל ישראל, הם פופולריים ומטויילים מאוד. 

משרד התיירות

נכון ל-2014 משרד התיירות אינו מעורב בפיתוח שבילים במרחב החקלאי, על אף ששבילים אלה מהווים תשתית לפעילויות תיירותיות כגון סיור וטיול ועשויים לשפר את האטרקטיביות התיירותיות של מרחבים שונים. 

התארגנויות של חקלאים או תיירנים

נכון לשנת 2014, חקלאים ותיירנים מקומיים לא היוו כוח מניע חשוב בפיתוח שבילי הליכה בשטח החקלאי. ייתכן כי הדבר נובעת בחלקה מכך שאין פורום משותף להידברות בין תיירנים וחקלאים, על אף שההידברות בין שתי קבוצות אלו חשובה והכרחית. האינטרסים של שתי קבוצות אלו, הדרות זו לצד זו במרחב הכפרי, הם שונים ולעתים מנוגדים: השטחים החקלאיים מהווים מקור המשיכה העיקרי למטיילים, והחקלאים הם הסופגים את נזקי המטיילים ונושאים בעלויות פינוי האשפה והתחזוקה, אך  בעלי העסקים הנלווים, כגון בעלי מסעדות או חנויות, הם הנהנים הישירים מתנועת המטיילים. פורום משותף של תיירנים וחקלאים עשוי להביא לשיתוף פעולה בתחזוקת השבילים כמו גם לשיתוף ברווחים מהם.

לעיתים תושבי היישוב מסייעים כמתנדבים בהקמת השבילים. לדוגמא – בשביל עין רפא שהוקם על ידי קק"ל בסיוע מתנדבים תושבי היישוב. 

חברות תשתית

חברות תשתית גדולות, כגון חברת החשמל או חברת שביל חוצה ישראל, שותפות בהקמת תשתיות תיירות במרחב הכפרי, בכלל זה שבילי הליכה ורכיבת אופניים. 

מינהל התכנון, משרד הפנים

לשכת התכנון המחוזית של מחוז מרכז פרסמה ב-2010  מסמך מדיניות הנוגע לפיתוח שבילי אופניים במרחב הפתוח, כולל בסמוך לשטח החקלאי. מטרת המסמך לייצר תשתית תכנונית לעידוד הרכיבה על אופניים ככלי ליוממות, פנאי ונופש.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2014. האן, א., אמדור, ל., געש, ע., רמון, א. מִמְשק שבילים ודַרכי מטיילים בשטחים חקלאיים.

 

הדוח המלא באתר מכון דש"א - http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Trails.pdf

מחקר יישומי