ממשק מדגים ידידותי לסביבה צריך להתייחס למקורות המים הטבעיים ולחי ולצומח במדגים ובסביבתם. להלן ממשקים מומלצים:

מקורות המים

באופן כללי, על מנת לאפשר שיקום בתי גידול לחים ונחלים בישראל יש להפריד באופן מלא בין מערכות המים המשמשות לגידול דגים ובין מקורות המים הזורמים בנחלים. במסגרת זו יש לשאוף לצמצם למינימום את כמויות מי הפלט מהמדגים שיוזרמו לנחלים. 

מניעת זיהום אקולוגי

הפרדה בין מערכות המים של המדגים למערכות המים הטבעיות תמנע גם חדירת מיני דגים וחסרי חוליות מבריכות הדגים לבתי הגידול הלחים הטבעיים. בנוסף, חשוב להימנע מייבוא ומגידול דגים וחסרי חוליות שיש חשש שיברחו ויתבססו בנחלים ובמקווי מים טבעיים בישראל.

צמחיית הגדות

צמחייה טבעית שמתפתחת לאורך גדות הבריכות מספקת מחסה ומזון עבור מינים רבים של ציפורים וחיות בר אחרות (מינים שאינם ניזונים מדגים). מינים רבים של ציפורי שיר ועופות מים (למשל כל מיני הברווזים) מקננים בסבך המגן לאורך הגדות. ההמלצות הן:

  • באזורי מדגה אינטנסיביים מומלץ להסיר את כל צמחיית הגדות ולשמור על גדות ותעלות חשופות מצמחייה כל השנה, על מנת להפוך את הבריכות לאזורים שאינם אטרקטיביים לציפורי מים וחיות בר;
  • באזור הבריכות האקסטנסיביות (אזור חקלאות רב-תפקודית) יש להשאיר כמה שיותר גדות מכוסות בצמחייה, גם לאורך כל התעלות ואזורי השוליים במדגה וגם על גדות הבריכות (במידת האפשר, מבחינת התפעול החקלאי). יש להימנע מנקיטת פעולות של גיזום הצמחייה בשיא עונת הנדידה או בעונת הקינון והרבייה של ציפורים (ספטמבר-נובמבר, מרץ-יולי). הסרת צמחיית גדות באזורים שבהם יוחלט על כך, תיעשה בתכנון מראש ובהתייעצות עם אקולוג מומחה.

מזעור הקונפליקט עם עופות מים

עופות מים רבים רואים במדגים בית גידול חלופי לבתי גידול לחים ששטחם הצטמצם. באזורי מדגה אינטנסיבי מומלץ למנוע מהעופות נגישות לבריכות על ידי הסרת צמחיית הגדות וחיפוי הבריכות במבנים, רשתות או כבלים באופן שלא יפגע בעופות, בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים. באזורי מדגה אקסטנסיבי, על תכנון השטח לקחת בחשבון את היותו גם בית גידול ידידותי לעופות וחיות בר אחרות. שילוב ממשק חקלאי לצד פעילות של חיות בר מציג אתגר לא מבוטל עבור החקלאים. על הממשק החקלאי בשטח המדגה האקסטנסיבי להיות ממשק שמצד אחד מגביל את נזקי החקלאות מהעופות ומצד שני לא פוגע באוכלוסיותיהם. עקב מורכבות הנושא וההבדלים המהותיים בין אזורי מדגה, יהיה צורך להכין פרוגרמה מפורטת לממשק חקלאי התומך בשימור טבע עבור כל מדגה בנפרד. לדוגמה, בבריכות הדגים באזור האקסטנסיבי יגודלו דגים גדולים ובצפיפות נמוכה יחסית, כדי למזער נזקים מעופות הניזונים מדגים. באזורי המדגה הללו, כדאי לטפח צמחייה מגוונת (כמו שיחים, מיני גומא ואזורי אחו לח בין הבריכות), ולהשתדל להימנע ממצב של השתלטות מוחלטת של מינים מתפרצים (כמו קנה או אשל). הסרת הצמחייה תיעשה אחרי סיום עונת הרבייה של העופות, על פי תכנית טיפולים שתוגדר מראש.  

סניטציה וטיפול בפסדים

דגים מתים שנזרקים בשולי הבריכות ודגים שנשארים בבוץ אחרי ריקון הבריכות מושכים טורפים וגורמים להתפרצויות של אוכלוסיות תנים, נמיות ושועלים. לכן יש לשמור על סניטציה וניקיון באזור המדגים.  נושא הטיפול בפסדים נמצא בדיונים בין משרד החקלאות למשרד הגנת הסביבה, והנחיות לטיפול בפסדים ישולבו במסגרת הרפורמה בענף המדגה. 


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: סקטולסקי, א. ולבינגר, ז. 2014. שיפור התפקוד האקולוגי של בריכות דגים: עקרונות לתכנון וממשק אקולוגי. סקירת ספרות והמלצות ראשוניות. החברה להגנת הטבע.

מחקר יישומי