השמירה על מדגים פעילים כבתי גידול לחים מלאכותיים, התומכים בשימור מגוון ביולוגי, ושיפור התפקוד הסביבתי-אקולוגי של המדגים הם אינטרסים לאומיים. לכן, ראוי שממשלת ישראל תציע תמריצים כלכליים לעידוד ניהול סביבתי של אזורי מדגה ותציע לדייגים תשלום עבור אספקת שירותים רצויים של המערכת אקולוגית בברֵכות הדגים.   

להלן סוגים של כלים לתמריצים כלכליים, המקובלים כמדדים ערכיים לשמירת טבע בעולם:  תשלום עבור אספקת שירותים של המערכת אקולוגית לחקלאים  (תשמ”א; Payments for Ecosystem Services, PES), תמריצים כלכליים לעידוד מיזמים תיירותיים בשטח המדגה – תיירות אקולוגית ופעילות נופש (Eco-tourism / Outdoor recreation) ושותפות עם גורמים עסקיים פרטיים בניהול השטחים הציבוריים בגישת Public Private Partnership.

בהתאם למודלים אלה, המקובלים בעולם, מוצע שגם בישראל ייבחנו מודלים לתמריצים כלכליים, שמתאימים הן למציאות החברתית-כלכלית של חקלאות המדגה והן לקידום יעדים לאומיים של שמירת טבע ושיקום נחלים. באופן קונקרטי, מבחינת מקורות המימון לתשמ”א  (PES), ניתן להציע לכרוך מתן מענקים ממשלתיים שיוקצו לקידום הרפורמה בענף המדגה, עם תמריצים לקידום ממשק סביבתי של מדגים שייהנו מהמענקים הכספיים. למשל, ניתן להציע שמשקי מדגה שיבקשו לקבל מענק להתאמה לדרישות הרפורמה, יידרשו להכין פרוגרמה כוללת לניהול סביבתי של המדגה. פרוגרמה זו תכלול תכנית מרחבית שתגדיר אחוז מסוים של אזורי ברֵכות שינוהלו בממשק אקסטנסיבי-סביבתי - "אזורי חיץ.  כמו כן אפשר שקבלת מענק תהיה כרוכה בהתחייבות לאימוץ הנחיות לממשק חקלאי סביבתי במדגה.  


מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: סקטולסקי, א. ולבינגר, ז. 2014. שיפור התפקוד האקולוגי של בריכות דגים: עקרונות לתכנון וממשק אקולוגי. סקירת ספרות והמלצות ראשוניות. החברה להגנת הטבע.

מחקר יישומי