חשיפת המרחב החקלאי לציבור רחב של מטיילים טומנת בחובה אפשרות לחיזוק הבסיס הכלכלי של האזור, ובכלל זה פיתוח פעילויות שונות מתחום התיירות הכפרית והחקלאית, -  קטיף עצמי, סיורים מודרכים במשק החקלאי ועוד; שיווק ישיר של תוצרת חקלאית; קיום אירועים ופסטיבלים במרחב הכפרי. 

להזדמנויות אלו תועלת כלכלית בשני מישורים: 

  • תועלת כלכלית ישירה: הדרכת טיולים וסיורי רכיבה בשטח החקלאי.
  • תועלת כלכלית עקיפה: פיתוח עסקי תיירות שונים במרחב, הנשענים על שבילי הטיול כאטרקציה מרכזית המושכת תיירים לאזור. בין היתר מדובר בהסעדה, לינה כפרית, מכירת תוצרת חקלאית ומסחר תיירותי, קטיף עצמי, פסטיבלים ואירועים מיוחדים לאורך השבילים, שירותי תמיכה לאופניים (תיקון, מכירת ציוד) ותחנות דלק. בעולם ישנם אזורים שבהם פותחו שבילי הליכה כחלק ממערך תיירותי אזורי, כאשר השבילים מקושרים למוקדי לינה והסעדה בדגם של "כוכב" – שבילים מעגליים היוצאים וחוזרים אל המוקד התיירותי, כך שהמבקר יכול לטייל במחצית היום ולנפוש במחציתו השנייה, וכך במשך כמה ימי חופשה.  

בישראל יש מידה מסוימת של סינרגיה בין שבילי טיול לשירותי תיירות בתשלום, לדוגמה מרכזי תיירות בהרי ירושלים הצמודים לשבילי הליכה וטיול או בדרום הארץ וצפונה נקודות יציאה למערך שבילים, בעיקר שבילי אופני הרים, הכוללות מידע, הסעדה, תיקונים והשכרת אופניים. אפשר עוד לחזק את כוח המשיכה של השבילים לתשתיות תיירות נוספות באמצעות פיתוח ושיווק מתאים. 

מעטים היישובים שבהם מערך הטיולים מקושר לשירותי תיירות בתשלום, כך שנוצרת סינרגיה כלכלית בין השניים. לא תמיד השבילים ממוקמים בסמוך ליישובים שיש בהם שירותי תיירות – לא תמיד יש חפיפה בין האזורים שבהם יש ערכי טבע ונוף או אתרי עניין המתאימים לטיול במרחב  ובין היישובים שבחרו לפתח שירותי תיירות. בחלק מהיישובים הסמוכים לשבילים כלל אין שירותי תיירות, ובאחרים – מסעדות כשרות הסגורות בשבתות וחגים, כך שאינן משרתות את המטיילים המגיעים דווקא במועדים הללו. יש לציין כי פיתוח שבילי הליכה בסמוך ללינה תיירותית חשוב במיוחד ביישובים דתיים, מכיוון שבשבתות, שבילי הליכה מסוג זה הם למעשה הפעילות התיירותית העיקרית שאותה יכולים האורחים לצרוך. אחת התוצאות של מצב זה היא שנוצר רושם אצל נציגי הרשויות שמערך שבילי הטיול "לא מכניס גרוש". הרשויות היו מעדיפות לפתח שירותי תיירות שבהם ההכנסה יותר ברורה לעין, דוגמת צימרים, אולם אין לשכוח שגם האורחים בצימרים מחפשים עניין, רוצים להיחשף לטבע ולנוף, שהם גורמי המשיכה לאזור. 

לעתים המצב הפוך: במקומות שבהם אתרי הטבע או שבילי הטיול הפכו פופולריים ביותר ומושכים מבקרים רבים, נוצרים עומסי תנועה ומפגעים אחרים, היוצרים בקרב תושבי האזור את הרושם ש"עדיף היה שלא היו מפרסמים את האתר". 

ראוי להזכיר, כי לא אחת, התועלות הכלכליות אינן מגיעות לכיסו של מי שנושא בעלויות. התועלות מתבטאות ברמה האזורית ולאו דווקא במסגרת כלכלת המשק החקלאי הבודד. דוגמה טובה לכך היא עמק החולה, שבו העגורים מהווים מקור משיכה. שם נושאים החקלאים בעלות הנזקים שגורמים העגורים, ואילו עסקים אחרים במרחב זוכים מההכנסות שתיירות זו מביאה. במצבים אלה יש צורך במנגנונים כלכליים וברגולציה שמאזנים בין מי שנהנה מהתועלת לבין מי שנושא בעלויות.  


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2014. האן, א., אמדור, ל., געש, ע., רמון, א. מִמְשק שבילים ודַרכי מטיילים בשטחים חקלאיים.

מחקר יישומי