השקפה מקובלת במדינות אירופה מדברת על קשר בין טעמם של מוצרים חקלאיים (בעיקר יין, שמן, תבלינים וגבינות) לבין הקרקע, האקלים, הטופוגרפיה והמסורת שבה הם נוצרו. המושג "טרואר" (Terroir, שפירושו הוא בקירוב "מקום", או בפשטות –  "שדה") משמש לתיאור הסביבה הטבעית שבה מגדלים את התוצרת החקלאית ואת ההשפעות ההיסטוריות והתרבותיות על התהליך. המקום הוא הקובע את איכותה של התוצרת החקלאית.

המושג טרואר מובא כטענה נגד מגמת הגלובליזציה. רבים משתמשים בו כאשר הם מגוננים על האינטרסים של החקלאים וכמניע לשימור מסורות ייצור היסטוריות לעומת הגדלת הרווחים. העובדה שטרם הצליחו לשחזר את איכות היין מהכרמים הצרפתיים, המוסיפים לייצר יין משובח מזה מאות שנים, עשויה לתמוך בטענת הטרואר.

המושג טרואר נטוע גם בלב המערכת המפקחת על כל מחוזות היין בצרפת וקובעת גם את הכללים של ייצור מוצרי מזון רבים אחרים. כללים קשוחים אלה מכתיבים אילו זני ענבים מותר לגדל באילו אזורים, והם גם הקובעים את הגבולות בין כרמים רגילים לבין כרמים המתייחסים למיטב הטרואר.

בארץ מבוטאת תפיסה זו באמצעות הכינוי "חקלאות בוטיק". חקלאות זו מתבססת על תנאי גידול ומסורות עיבוד ייחודיות ליצירת מוצרים חקלאיים איכותיים. מכאן, שלא רק איכויות הנוף, אלא אף איכויות המזון החקלאי עצמו, מהוות מניע לשימור נופים חקלאיים תרבותיים-היסטוריים, וטכניקות עיבוד מסורתיות.

גישה זו תופסת היום מקום רב בתעשיית המזון הישראלית. יקבים, מחלבות ובתי בד רבים הוקמו בשנים האחרונות באזורי הארץ השונים, וכולם מנסים לשמר מסורת מקומית ושיטות ייצור ייחודיות בתנאי קרקע ואקלים של מקום מסוים. לאתרים אלה תרומה כלכלית משמעותית שביטויה ניכר בייחוד באזורי הפריפריה.

מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: קפלן, מ., רינגל, נ., אמדור, ל. חקלאות נופית – חקלאות בת קיימא. נקודת חן, 2011.  

רוזנטל ג., אפרתי ש., נזר-בן חיים א., וצבן ש. סובב רמת הנדיב (טיוטה לדיון), צנובר יועצים, 1999.

להבין חקלאות אקולוגית