על ערכם של נופים חקלאיים לתיירות ניתן לעמוד בשתי דרכים:

הנוף החקלאי כרקע לאתרים, מוקדים והתרחשויות

התייר והמבקר בארץ ישראל נושאים את עיניהם בראש ובראשונה אל נופיה של "ארץ התנ"ך". נופים אלו מגולמים, בין השאר, בדמותם של הבוסתנים וכרמי הזיתים, התאנה, הגפן, התמר והרימון, הנזכרים ושזורים בתולדות הארץ. נופי הטרסות, השומרות ומתקני ההשקיה הקדומים, כל אלה הם חלק ממורשתה וסיפורה של הארץ, והתייר מבקש לראותם, אם כעניין תיירותי בפני עצמו ואם כרקע ותפאורה למוקדים ואתרים אחרים.

"אזורים שלווים"

הנוף החקלאי נתפס כמקום של רוגע, היוצר תחושות של שלווה והרמוניה. העיר מהווה מקום רועש ודחוס, המשרה, לעתים קרובות, לחץ ובלבול. ואילו הטבע הפתוח, שיד אדם לא נגעה בו, עשוי להיות דרמטי מאוד, ומשרה פחד ויראת כבוד יותר מתחושת נוחות וקרבה. קיומם של מרחבי הכפר כ"אזורים שלווים" (Tranquil Areas) , שאליהם יכולים בני העיר "לברוח" ולנפוש, היא חיונית לקיומה של חברה בתהליכי עיור מואצים.

עמותות שונות בבריטניה (Council for Protection of Rural England), למשל שמו להן למטרה לשמר האזורים הכפריים כ"אזורים שלווים". הן עוסקות במיפוי האזורים שבהם המטייל אינו מבחין במראה העיר ואינו שומע את המולתה. עמותות אלו עוקבות אחר ההידרדרות והפיחות במרחבים השלווים הללו על ידי יצירת "מפת האזורים השלווים" של בריטניה. לטענת עמותות אלו, הצטמצמו האזורים השלווים בבריטניה ב-20%, בהשוואה למצב בשנות ה-60 של המאה ה-20.

במקביל, עמותות אלו פועלות להפיכת האזור הכפרי ל"שלו'' יותר, למשל על ידי הפחתת מהירות הנסיעה המותרת בכבישים הכפריים. כיום, המדיניות הממשלתית בבריטניה תומכת בהגבלת מהירות הנסיעה באזורים כפריים ל-30 מייל לשעה בלבד. חלק מן הרשויות המקומיות אכן מיישמות מדיניות זו. העמותה לשימור אזורי הכפר בבריטניה פועלת להרחבת האזורים הללו.

מקורות ומידע נוסף

מעובד מתוך: קפלן, מ., רינגל, נ., אמדור, ל. חקלאות נופית – חקלאות בת קיימא. נקודת חן, 2011.  

להבין חקלאות אקולוגית